רציתי לשאול על דבר מה שראיתי באתר (באחד התשובות לשאלות) שאין צריך לשלם לשמורת הטבע אם אדם נכנס שלא בכניסה הראשית ואין במקום כניסתו עמדת תשלום, כיוון שאין הקפדה איפה נכנסים לשמורה. אני גם הייתי באותו סיטואציה כמה פעמים, ורציתי לדעת למעשה אם לשלם כעת. שאלתי את האחראים שבאתר שם אם צריך לשלם אם נכנסים בכניסה אחרת והם אמרו לי שבכל כניסה חייבים לשלם גם לא הראשית. השאלה האם אף על פי כן אין חובה לשלם מדין שזה דינא דמלכותא שלא כופין עליה או משהו כזה.

שלום וברכה, שלום וברכה, כשנכנסים למסלול, יש חובה לנהוג כפי הכללים של שמורת הטבע והגנים, מדינא דמלכותא. אומנם אם הם כותבים שצריך לשלם, אך אינם אוכפים זאת על ידי העמדת פקח שיגבה התשלום אינך צריך לטרוח כדי לשלם. בברכה, הרב מרדכי גרוס. אני מצרף תשובה של ידידי הרב יהודה חי לנזר שברר הנדון בתשובה באתר. היכולת של רשות הטבע והגנים לגבות תשלום על כניסה למסלולים נובעת מן הכלל ש"דינא דמלכותא דינא". בדינא דמלכותא שהנתבע לא גזל את מה שאינו שלו, אלא רק חל עליו חיוב מדיני המדינה לשלם, אין לו חובה להתאמץ לשלם יותר ממה שהמדינה מנסה לגבות ממנו. לא מוטל על האדם להיות הגובה של המדינה, אלא תפקידה של המדינה הוא לגבות מן האדם את המגיע לה. לאור זאת במקרה שלנו, אם יוצא ממקום שיש בו עמדת גביה של רשות הטבע, אסור לאדם לנסות להתחמק מתשלום, מפני שפה המדינה לא מחלה על זכות הגביה, אך אם הוא נכנס ויוצא במקום בו אין עמדת תשלום, המדינה החליטה לא לממש את זכות הגביה שלה, ולכן לא מוטל על האדם ללכת במיוחד לשלם בעמדת תשלום. כל זאת אם אכן לא חיסר מרשות הטבע והגנים, אך אם חיסר כגון ששתה מים מברזיה שהתקינו וכדומה, חלה עליו חובת תשלום לא מדינא דמלכותא, אלא מחמת שגזל דבר שאינו שייך לו, ופה הוא חייב להתאמץ ולהחזיר את חובו. יש להסתפק במקרה זה האם שתיית המים מחייבת אותו לשלם כבר תשלום מלא על השימוש במסלול, ולמעשה אפשר להקל ולשלם רק את שווי שתיית המים. האופן לעשות זאת הוא לשלם פעם אחת תשלום מלא גם כאשר אינו חייב, ואחר כך יכול להמשיך וליהנות גם כאשר הוא מחסר, עד שיחסר את שווי התשלום ששילם. הרב יהודה חי לנזר