שלום וברכה! בראשית דבריי, ברצוני לציין כי אין לי כל כוונה לקטרג על עם ישראל, חס ושלום, אלא באמת לשאול על מנת להבין: עד כמה שאני יודע, ברכת המזון היא מצווה מדאורייתא, ולפיכך חובה גמורה. והנה, יצא לי לעבוד עם מספר יהודים יקרים, שלפי היכרותי השטחית איתם נראים כיהודים יראים ושלמים, ולא יכולתי שלא לשים לב שהם אוכלים לחם [בשיעור שמצריך ברכת המזון] ללא נטילת ידיים לפני ובלי ברכת המזון אחרי. לא העזתי לשאול אותם לפשר העניין, כי חששתי לביישם. דווקא מכיוון שהתרשמתי שמדובר ביהודים כשרים שמקפידים על מצוות, שאלתי מתחדדת: האם יש היתר כלשהו לא לברך ברכת המזון? האם יש הבדל בין גברים לנשים בעניין זה?

ב"ה שלום לך. קראתי את מכתבך ומאוד הבנתי את שאלתך. אודה על האמת שאינני יודע מה הסיבה להתנהגות של אותם אנשים שאתה מספר עליהם. אין ספק שלפי היהדות צריך לברך הן לפני האוכל והן אחר האוכל. אמנם לפני האוכל הברכה היא מתוך תקנת חכמים, ואילו אחר לחם הברכה היא מהתורה, אך בכל אופן מדובר בחיוב ברור, הן לגברים והן לנשים. אין ספק שכל אחד ואחת צריכים לברך את הברכות האלו. לכן אינני מבין את אלו שנוהגים אחרת, וצר לי שאינני יכול לעזור לך בנושא. אבל ברשותך ברצוני לגעת בנקודה אחרת מעט שנובעת ממכתבך, ולדעתי היא לא פחות חשובה ועקרונית. אחד מהיסודות הגדולים והחשובים בכל החיים שלנו הוא לדעת איך להסתכל על דברים. הדרך שאנו מתבוננים בדברים משנה מאוד את היחס שלנו לדברים ולכן חשוב מאוד להרגיל את עצמנו להסתכל בעין טובה וישרה. פעמים רבות אנו התרגלנו, מסיבות שונות, להסתכל על הדברים בעין של ביקורת, לבחון את האחר, ועל ידי כך אנו נכנסים למקום לא טוב, לא אצלינו ולא אצל האחרים. הדבר הראשון שחשוב להתרגל הוא להסתעל על עצמנו. שכל אחד יסתכל על עצמו ויחשוב על עצמו. התפקיד העיקרי שלנו בעולם הוא לתקן את עצמנו, את הקשר שלנו אל אבינו שבשמים ולזכות לחיות מתוך עבודת ה' ומתוך קירבה לה'. פעמים רבות הסתכלות על האחר, מה הוא עושה ומה הוא לא עושה, גורמת לנו "לשכוח" אתצ ההסתכלות המרכזית שאנו צריכים להסתכל בה, והיא ההסתכלות על עצמנו, על ההתקדמות שלנו, על העבודה שלנו עם עצמנו ועל הקשר שלנו עם אבינו שבשמים. לא תמיד זה קל, הרבה יותר קל להסתכל על אחרים ולבקר אותם, הרבה יותר קל לחשוב על מה שהאחר עושה או לא עושה, אך חשוב מאוד לדעת שהסתכלות זו לא בונה בנו כלום, לא מקדמת אותנו ולא מרימה אותנו, ואילו הסתכלות על עצמנו, במה יש לנו לתקן, ומהם הכלים שיתנו לנו את התיקון, זה הדבר החשוב שאנו צריכים לעשות, וככל שנעשה זאת ביתר השקעה וביתר רצינות, כך נזכה להתקדם הרבה יותר. אכן זה פחות נעים, פחות קל, אבל חשוב לזכור אם השאיפה שלנו ולהשקיע בה את הכוחות. ככל שנזכור זאת, כך נגיע לרמות גבוהות יותר בקשר עם ה', במי שאנו שואפים להיות ואיך לבנות ולהתקדם. היה חזק והמשך הלאה. אשמח להיות בקשר ולעזור בכל מה שאוכל. בברכה הרב יצחק גרינבלט.