שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • גזל ונזיקין

נזק בזמן אירוח בדירה

undefined

הרב יהודה אודסר

ב אלול תשע"ה
שאלה
שלום רב. בשבת התארחנו אצל מישהו שמשכיר בקביעות את הדירה שלו לתקופות קצרות. מטרת האירוח היתה להביא קבוצה שיאכלו איתנו בארוחת שבת. המארח אמר, שבעקבות כך שאנחנו מביאים קבוצה גדולה (והם משלמים על זה) הוא מעלה את המחיר... (כנראה לקח בחשבון שיכול להיות נזקים). שמנו נרות שבת על המקרר, על צלחת חד פעמית (שלא יהיה ישירות על המקרר). האש איך שהוא יצאה מהנרות (אולי בגלל המאוורר), המיסה את הצלחת, ונשאר למעלה על המקרר שחור שאי אפשר להוריד. (את הרוב הצלחנו אבל נשאר פס שחור של עשר סנטימטר) 1. כמה צריך לשלם על הנזק? 2. גם אם ניקח את ההפרש במחיר בין מקרר חדש למקרר שרוף, מה לגבי הובלה ושינוע? 3. הנרות שבת היו של המארח, גם המאוורר של המארח, והוא לא הקצה מקום לנרות, וכן לא אמר לנו דבר בנושא). האם זה פותר אותנו מתשלום? 4. אנחנו לא קיבלנו כסף מהקבוצה (אבל המדריך שלהם קיבל). 5. לדעתי אפשר לשים איזה משהו שיכסה את הנזק (נגיד לצבוע בלבן, או לשים על זה איזה בד יפה). המארח רוצה שנשלם לו על מקרר חדש. הערה חשובה: המארח אינו אדם דתי, ואני לא מצפה מהרב לדון בדיני נזיקין מבלי לשמוע את שתי הצדדים, אני סה"כ מבקש לדעת איך להסתכל על זה מבחינה הלכתית בהתאם לנתונים שהבאתי, כדי לפסוק דין לעצמי. תודה רבה. ברור שלפנים משורת הדין כדאי להציע לו תשלום. אבל אני רוצה לדעת האם לפי הדין עצמו, אני מחויב.
תשובה
אדם מחוייב בתשלום נזקיו בין במזיד ובין בשוגג. כפי שרמזו חז"ל בביטוי התלמודי "אדם מועד לעולם". גם אם בעת שימת הנרות על המקרר לא חשבתם שזה יזיק, אין זה פוטר מאחריות ותשלום על הנזק. כמובן שגם הנתון שהנרות הם של בעל הבית אינו סיבה לפטור. לעניין התשלום (כמה צריך לשלם ועל מה), הנושא הזה מורכב וכפי שאמרת לא ניתן לתת תשובה בנושא בלי לשמוע את הצדדים ובלי ללמוד את המציאות בהבנת מהות הנזק ובאפשרות התיקון שלו. אני מוסיף כמה עקרונות הלכתיים בנושא שומת נזקים, תשלום ותיקונים מקווה שיהיה לתועלת: א. עיקר חיוב התורה לאדם המזיק הוא כמו בממון המזיק , לשלם את הפחת, קרי ערכו שירד בעקבות הנזק. (בבא קמא י: שולחן ערוך, חושן משפט סימן שפ"ז ות"ג) ב. דווקא בגזלן או בגנב יש חיוב להמציא חפץ חדש "ישיב- כעין שגזל" אך בנזקין החיוב על המזיק הוא להביא את החפץ הניזוק אל הניזק ולשלם את מה שפחת. ג. דעת הש"ך (שולחן ערוך, חושן משפט סימן, שפ"ז סק' א וצ"ה סק' יח) שכל מה שאמרנו שיש חיוב על האדם לשלם את פחת זה דווקא כאשר אין אפשרות לתקן אך כשיש אפשרות לתקן הרי שהמזיק צריך לשלם את סכום עלות התיקון . ד. החזון איש (בבא קמא סימן ו' סק' ג)עשה חילוק בין שני מצבים, מתי עושים שומא אגב שדה אחרת (בבא קמא נח:), כמו בערוגה, ומתי שמים הנזק עצמו ללא יחס לכמות גדולה יותר. הכלל שהוציא הוא שכאשר יש לדבר שם בעצמו ושוויו הוא משום שלמותו, כמו כלי או בהמה, אזי השומא נעשית בעצמו ולא אגב דבר אחר, ומתי שלא יהיה נישום אגב. ה. החזון איש (שם) דן במקרה שאדם עשה קלקול בכותל חבירו (בבית) ואם נשום את הקלקול אגב כל הבית כפי שנתחדש לנו בגמ' אזי לא יהיה כמעט משמעות ממונית לנזק וחידש שכאשר הדבר אינו עומד להמכר אלא להיות מתוקן יש לעשות שומא כמה יעלה התיקון וסכום זה ישלם הניזק. ו. אף לדעת הש"ך (שאומר שיש חיוב של תיקון ולא רק תשלום הפחת -סק' ג) אם התיקון הוא באופן של בניית הדבר מחדש אין חיוב תשלום התיקון מכיוון שתיקון זה הוא יצירת דבר חדש בבחינת "פנים חדשות באו לכאן" לכן אם הכותל נפגע באופן שיש לפרקו ולבנותו מחדש אין חיוב תשלום התיקון אלא בשומא של הפחת ז.נראה שכל חיוב התיקון הוא שהדבר יחזור למה שהיה אך אם לא ישוב אף פעם לקדמותו יש לשלם שווי כלי חדש (פתחי חושן נזיקין. פרק י סק' י"ח) וכפי שכתבתי, בנושא המקרר יש ללמוד ולהעריך את נושא הנזק במקרר ותיקונו
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il