שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • ספר במדבר
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
לפי מה שכתוב בספר במדבר פרק י"ב פסוקים א’- ג’ אני מבין שמשה,מרים וכנראה כל בני ישראל היו כהי עור כי אם נניח שמשה היה לבן (גוון בהיר) וכשהוא בא לשכנע את פרעה בציווי אלוקים עם היד מצורעת וידו יצאה לבנה כשלג אין פה אות באמת כי זה כמעט אותו דבר ואין לזה עוצמה אלא אם כן ידו הייתה מטבעה שונה לחלוטין כדי שההבדל יהיה ניכר לעין וגם מספיק עוצמתי ומרשים כדי לשכנע את פרעה ואותו דבר לגבי מרים כשאצלה כנראה זה היה בכל הגוף. מה הסיבה שהצבע הלבן הוא הצבע של המצורע? והאם זה אומר משהו על אנשים בימינו שהם גם לבנים כשלג בארצות אירופה? לפי מה שכתוב בפרק הייתה פה גם סוג של "מידה כנגד מידה" של הקדוש ברוך הוא לגביי הלשון הרע של מרים על האישה הכושית שמשה לקח, היא הייתה שונה ודיברה עלייה בצורה כזו כמובן כדרגתה ולכן מרים נענשה והקדוש ברוך הוא נתן לה להרגיש גם כשונה וזה כשהיא נהפכה ללבנה זאת אומרת שונה מכולם. המון אנשים נשענים על הפירוש של רש"י שאומר שאשה כושית היא "אשה יפה" בעוד שציפורה אשתו של משה הייתה בתו של יתרו והם היו ממדיין אבל רש"י מרחיב ומסביר בהמשך עוד . בהנחה שאישה הכושית הייתה ציפורה ,הוא מציע שלוש רציונליזציות מנוגדות, המבוססות על המדרש ,. ברציונליזציה הראשונה שלו, רש"י מסביר כי ציפורה נקראת "אישה כושית" כי בדיוק כפי שכולם מסכמים לכהותה בצבע העור של האישה הכושית, כולם הסכימו לעובדה שציפורה הייתה יפה. כך, רש"י מבין שההשוואה בין ציפורה ו "אישה כושית "היא רק לומר שכשם שהשחור של אפריקה הוא עובדה קיימת כך גם היופי של ציפורה. ברציונליזציה השנייה שלו, רש"י מבין כי אישה הכושית פירושו "אישה יפה" ומוכיחה נקודה בהסבר זה שהערך המספרי בעברית לכושית( 736) שווה הערך המספרי לביטוי עברית "יפת מראה"(736), לפי הסבר זה, רש"י מבין כי הביטוי "אישה כושית" מתייחס ליופיו של ציפורה ושהביטוי חוזר כפליים כדי להראות שלא רק היה ציפורה יפה בהופעתה, היא הייתה יפה בפעולותיה גם כן. ברציונליזציה השלישית שלו, רש"י מסביר כי ציפורה נקראת "אישה כושית" כי היא הייתה יפת מראה וכמו שמישהו בציניות קורא לבנו היפה "מכוער" כדי להדוף עין רעה, כך גם משה הוא לא היה קורא לציפורה בשמה אלא קרא לה "כושית" על מנת להדוף את עין הרעה. בהתאם לכך, בפירושו השני, רש"י מניח כי "כושית" הוא שם נרדפים ליופי, ואילו בהסברו השלישי רש"י מניח כי כושית הוא אנטי-תזה ליופי ואת הביטוי "הכושי" משמשת בציניות .ואם זה נכון אז למה לא כתוב על רחל אמינו אותו דבר שגם היא הייתה יפת מראה ולשאר הנשים היפות שמוזכרות בתנ"ך? מפה אני מבין שהתלונה הייתה על מוצאה של האשה הכושית מארץ כוש ואולי גם ההבטחה של לא להינשא לשושלת חם שכוש בנו ולא הייתה על צבע עורה השחור בתורה אבל אם בני ישראל ומשה ומרים היו כהי עור אז אז זאת לא הכוונה. יש גם משנה מפורשת שאומרת גם התנאים היו כהי עור, בנגעים רפ"ב: רבי ישמעאל אומר, בני ישראל אני כפרתן, לא שחורים ולא לבנים אלא בינוניים…" זאת אומרת שמאז שהם יצאו ממצרים וכל תקופתם בארץ ישראל הם היו כאלה (כהי עור אבל לא שחורים אלא חומים) אז למה גורמים לנו לחשוב בצורה רעה על הכושי עם התורה והפרושים שלה דווקא משבחים אותה ולא מדברים על צבע עורם של אבתינו ומציירים אותם בציורים כלבנים עד היום הזה?ולמה הקדוש ברוך הוא בחר בצבע הלבן להגדיר את המצורע ? אני מאמין שהתורה אמת ומושלמת אז איך יוצא מהתורה שהצבע העור השחור הוא נזכר בצורה שלילית וגורם לנו עד היום לחשוב כך ואפילו יוצר אצלנו סוג של שנאה כלפיי הצבע הזה. אני לא חושב שזאת הדרך של התורה כי כבר כתוב :"דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום " וגם כתוב בגמרא " חביב האדם הנברא בצלם"
תשובה
לשואל שלום, שאלתך החשובה כוללת בתוכה מספר שאלות, ואשתדל לענות עליהן לפי סדרן: א. כינויה של ציפורה בשם "האישה הכושית" מתפרש באופנים שונים. לפי ה"אבן עזרא" (במדבר יב, א) באמת הכוונה היא שגוון העור שלה היה שחור ככושי, ולפי רש"י (שם), הכוונה היא שכולם הודו ביופיה כשם שכולם מודים בשחרותו של הכושי. ב. לובן הצרעת בוהק גם על גבי עור בעל גוון בהיר. ג. הצבע הלבן של נגעי הגוף בולט בחיוורונו ומעיד על חדירת כוח המיתה לתוך החיים. הצבע הלבן הוא צבעה של האבן הדוממת, והוא מעיד על בעליו שעשה את ליבו כלב אבן ופגם במדרגתו הפנימית (ראה אמת ואמונה ח"א עמ' 348). ד. נהניתי מאוד מהרעיון, שהעונש למרים היה מידה כנגד מידה, על שדיברה על צבע עורה של ציפורה, ואכן מצאתי שכך מובא בספר "פניני יחזקאל" (עמ' שלא). ה. בנוגע לדברי רבי ישמעאל, לשיטתו מראה עורם של ישראל הוא כעץ ארז הנקרא אשכרוע – לא שחור ולא לבן אלא בינוני, ומשערים מראות נגעים כפי שנראים בעורם של ישראל, שאינו חיוור מידי ואינו כהה מידי. ו. אכן "חביב אדם שנברא בצלם", וחלילה איננו מגנים את בעלי העור שגוונו נוטה לשחור, אדרבה כולם אהובים וחביבים לפני המקום. בברכה נאמנה
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il