אני עובד כשכיר במשרד ובנוסף כעצמאי מהבית. האם אני יכול להשתמש בנוסח של מכתבים או לצורך העניין סוגי אקסל שונים ממקום עבודתי כשכיר לצורך העסק העצמאי ללא בקשת רשות? האם יש פה קניין/זכויות יוצרים בכל מכתב/מסמך במקום עבודתי כשכיר?
תודה מראש
תשובה: אם כוונתך למסמכים שאתה יצרת במקום העבודה נראה שהדבר מותר, אך במסמכים שאחרים יצרו כמובן אינך רשאי להשתמש ללא רשות.
הרחבה: הנודע ביהודה (תניינא חו"מ סי' כד. הו"ד בפת"ש קנח,ס"ק א) דן במקרה מעניין הדומה מאוד למקרה שלך. אדם שרצה להדפיס ש"ס עם פירוש שחיבר בעצמו ושילם על כך למדפיס. לאחר ההדפסה המדפיס הוריד את האותיות של הפירוש והשאיר רק את האותיות של הש"ס והדפיס סטים נוספים של ש"ס ללא הפירוש הנ"ל, וכך בזכות ההוצאות הגדולות של בעל הפירוש יכול היה בעל הדפוס להדפיס בזול עותקים של ש"ס. הנודע ביהודה חייב את בעל הדפוס מדין נהנה, שהרי נהנה מהוצאות חברו שמימן את עבודת פועליו שסידרו את האותיות במכונת הדפוס. וביאר הנודע ביהודה שהוי זה נהנה וזה חסר משום שבגלל שמדפיס סטים נוספים של ש"ס ומוכרם בזול, ודאי שבעל הפירוש יצליח למכור פחות עותקים. במקרה שלך, מן הסתם אין נזק שייגרם למעסיק שלך ולכן זה נהנה וזה לא חסר ואינך חייב לשלם לו עבור הנאתך. אילו על ידי חומר זה אתה מקדם עסק מתחרה שיגרום להפחתת לקוחות ורווחים מהמעסיק אכן יהיה הדבר אסור לפי הנודע ביהודה. מעבר לכך, דברי הנודע ביהודה אינם מוסכמים, משום שיש אחרונים הסוברים שיש חיוב תשלום דמי הנאה רק כשנהנה מחפץ ממשי של חברו הנמצא בעולם אך לא על הנאה מהוצאות חברו, ועיין מאמרו של הגרז"נ גולדברג שליט"א בתחומין כרך ו (בנושא העתקת קלטות) שמרחיב בכך ומוכיח כשיטתו של הנודע ביהודה, אולם מאידך חלוקים על הנודע ביהודה כמה פוסקים חשובים וביניהם בעל ההגהות "טעם ברוך" (על הנודע ביהודה שם) וכן הישועות מלכו (סי' כב) והדברי מלכיאל (ח"ג סי' קנז).
גירסת הדפסה
שלח לחבר