לאחר ברכת הלבנה אומרים פסוקים וביניהם ר"ת יעקב: ברוך יוצרך...עושך...קונך...בוראך... יש הנוהגים לומר: יוצריך, עושיך, קוניך, בוראים... ליגע ביך... מדוע השינוי הזה במילים, מהו המקור לשינוי הזה?

לשואל שלום, בענין זה כתב מרן הראשל"צ ב"ילקוט יוסף" (שבת ח"ה הערות סימן תכו סעיף ב' - סדר ברכת הלבנה): "ומה שאומרים ברוך יוצרך ברוך עושך ברוך קונך ברוך בוראך, שהוא ראשי תיבות יעקב, היינו מפני שצורתו של יעקב חקוקה בלבנה. [טור סימן תכו, תשב"ץ אות רכ]. והסביר הב"ח, כי יעקב נקרא שמש, כמו שאמרו רבותינו ז"ל על הפסוק כי בא השמש, וכתיב והנה השמש והירח וגו', והלבנה מאירה מאור החמה, על כן צורת הלבנה מתוקנת כצורת יעקב. וכן כתב הלבוש. וכן הוא בספר מבו"ש להאר"י ז"ל, ושם כתב טעם לזה על פי הסוד. וראה עוד בבן איש חי (פרשת ויקרא אות כו), ובכף החיים (אות לו). והגירסא הנכונה לומר ברוך יוצרך, בוראך, וכו' בניקוד צירי, ולא בחיריק. וכמו שהובאה גירסא זו בשלחן ערוך. וכן אמר לי מרן אאמו"ר שליט"א". בברכה נאמנה