בס"ד שלום לכבוד הרב, אשמח אם הרב יוכל להשיב על מספר שאלות: 1. אדם שאכל עוגה או כל דבר אחר שברכתו מזונות כשיעור ברכה אחרונה. ולאחר מיכן החליט לאכול לחם. האם יברך ברכה אחרונה "על המחיה", ואז ייטול ידיו, יברך המוציא, יאכל לחם, יברך ברכ"ז וכו’. או - שלא יברך על המחיה, אלא ייטול ידיו, יברך המוציא, יאכל לחם ויברך ברכ"ז, כי ברכ"ז פוטרת את העוגה שאכל לפני כן? 2.באחד המבחנים שלי באוניברסיטה, שאלתי את המרצה שאלה בכתב, והיא ענתה לי תשובה כ"כ ישירה שממנה היה ממש ברור מה התשובה הנכונה במבחן. האם יש כאן איסור כלשהו? מה היה עליי לעשות? האם היתי צריכה לסמן דווקא את התשובה הלא נכונה, כדי להימנע מ"גניבת דעת"? 3. אני מתנדבת בקיטנה לנוער. באחד הערבים הביאו מכונת פופקורן ומכונת סוכר. מבירור קצר שעשיתי עלה כי המפעיל נוהג להשתמש במכונות הללו גם בשבת. האם הפופוקרן והסוכר שהוא מייצר כשרים? (הרכיבים כשרים ברמת העיקרון. השאלה היא האם השימוש בשבת "מטריף" את המכונה?). מה עליי לעשות כשזה חלק מהתפקיד שלי (להפעיל את המכונה הזאת ולחלק לילדים את הפופקורן)? לסרב בכל תוקף? או לומר לילדים שזה לא כשר אך כן לתת לילדים לקחת? (מדובר על נוער בגילאי 13-18). תודה רבה ושנה טובה, מתוקה ומבורכת!

שלום 1. נחלק את התשובה לפי המנהגים השונים: בני אשכנז: א. על אכילת עוגות ועוגיות שהם בגדר ספק פת (=מאפים שלא התקיימו בהם שלושת ההגדרות של פת הבאה בכיסנין א. בצק שנילוש ברוב מי פירות וכדו' שטעם המתיקות מורגשת היטב בעיסה. ב. מאפה ממולא בדברי מתיקה כגון: שוקולד תפוחים וכדו'. ג. מאפה יבש דק ופריך) אין לברך על המחיה לפני הסעודה, ומאפים אלו יפטרו בברכת המזון, טוב לכיוון בברכת המזון לפטור את אותם מאפים. (בדרך כלל רוב העוגות והעוגיות עונות על הגדרה זו). ב. על מאפים שיש להם את כל שלושת ההגדרות של פת הבאה בכיסנין (עוגת שטרוד"ל) או מאכלים שאינם נחשבים לפת כלל כגון: אטריות ופלים דייסות וכדו' - יש לברך על המחיה לפני הסעודה ואם לא ברך עליהם עד לאחר ברכת המזון אין לברך עליהם כעת שכבר נפטרו בברכת המזון. ג. אם עתיד לאכול בתוך הסעודה מאכלים שיש לברך עליהם גם בתוך הסעודה בורא מיני מזונות - אין צורך לברך על המזונות שאכל לפני הסעודה על המחיה כיון שברכת בורא מיני מזונות שברך על אותם מאכלים עולה עבור אותם מאכלים שיאכל בסעודה ובברכת המזון יפטור את כל מה שאכל. בני ספרד: א. לדעת הבן איש חי, שו"ת האור לציון והרב אליהו - יש לברך על המחיה בכל מצב על מיני המזונות שאכל לפני הסעודה. אם שכח וכבר התחיל לאכול לא יברך על המחיה כיון שברכת המזון תפטור את אותם המאכלים. אך בשבת אם אכל מיני מזונות לאחר הקידוש, וממשיך לאכול סעודת פת, לא יברך על המחיה על מיני המזונות, כיון שאין קידוש אלא במקום סעודה והכל נחשב להמשך אחד. מכל מקום ראוי להמנע מאכילת מזונות קודם הסעודה כדי שלא להיכנס למחולקת הפוסקים. ב. לדעת הילקוט יוסף - בכל מקרה אין לברך על המחיה לפני הסעודה וברכת המזון תפטור את כל המאכלים. לדעת כל השיטות והמנהגים (אשכנזים וספרדים) וכדי לצאת מכל ספק העצה המובחרת היא לברך על המחיה לאחר אכילת המזונות ולעשות הפסק כגון יציאה מן הבית או היסח הדעת אחר ושוב יטול ידיו לסעודה. (מקורות: שו"ע סי' קע"ו ובמשנה ברורה שם בעיקר ס"ק ב', ספר וזאת הברכה פרק ט', פסקי תשובות סי' קע"ו אות א',בן איש חי (פרשת נשא אות ד'), שו"ת האור לציון (חלק ב' פרק י"ב אות ז'), ילקוט יוסף או"ח סי' קע"ז אות י"א). 2. אין שום בעיה לסמן את התשובה הנכונה. המורה עזרה לך מרצונה הטוב. 3. אין צורך להגעיל את הכלי וניתן להשתמש בו. מקורות: נחלקו הראשונים האם כלי שבשלו בו בשבת נאסר ככלי שבשלו בו דבר אסור וכעת יש להגעילו. הרשב"א סובר שהמבשל בשבת במזיד, כשם שהתבשיל אסור עליו עולמית, כך גם אסור לו להשתמש בקדירה עד שיגעילנה. ואילו הרא"ה והרא"ש (בענין בישולי עכו"ם) סוברים כיוון שהאיסור מדרבנן רק את הבישולים אסרו אבל הכלים מותרים. מכל מקום גם לדעת האוסרים האיסור חל רק על האדם שבישל בו בשבת ולא לאחרים שהרי אפילו התבשיל שנתבשל במזיד מותר במוצ"ש, ק"ו שהקדירה מותרת במוצ"ש. מכל מקום כדי לחזק את שמירת השבת כמובן אם ניתן לשאול ממקומות ומאנשים השומרים על קדושת השבת ודאי שעדיף לנהוג כך.