- הלכה
- קדיש
נזיפה על שאמרתי קדיש יתום בתפילה לאימי
שאלה
כבוד הרב, אימי נפטרה לפני 5 חודשים. מקפיד לומר קדיש כל יום. ספרדי שמתפלל במניין אשכנזי. היום התפללתי במניין מוקדם של 6:00 במקום 6:30.כאדר אמרתי קדיש לאחר שיר של יום בנוסף לאדם נוסף. ננזפתי שהאדם הזמין את הקדיש והוא היחידי שאומר וזה המנהג.ואם לא יאה לי שאלך למניין אחר!!! פעם ראשונה ששומע על כך. כאדם שומר מצוות מאוד נעלבתי שמונעים ממני לומר קדיש על אימי. האם יש סימוכין למנהג זה שמונע ממני לומר קדיש על אימי?
תשובה
שלום.
ראשית אני משתתף בצערך ומנחם אותך על פטירת אימך.
לעצם השאלה,
מנהג הספרדים לומר כול האבלים קדיש ביחד.
המנהג האשכנזים בעבר היה שהקדישים מתחלקים בין המתפללים, וכל קדיש אומר אבל אחד בלבד. בעקבות מנהג זה יש הרחבה בספרי ההלכה כיצד מחלקים את הקדישים ומהם דיני הקדימויות בחלוקת הקדיש.
בדורות האחרונים גם האשכנזים נוהגים יותר ויותר כמו הספרדים אולם יש עדיין הנוהגים כמו בעבר.
כנראה הצטרפת לבית כנסת שנוהג כבעבר.
אולם יש לדעת, שמריבות ונזיפות בבית הכנסת, מקדש מעט, הם דברים חמורים מאוד, לכן לא נכון עשה אותו אחד שהעיר לך בצורה לא יפה.
אמירת קדיש היא חלק מהדברים שגורמים נחת רוח לנפטר, אך לא פחות מכך נגרמת נחת רוח לנפטר אם בנו מבליג ובולם פיו בשעת מריבה ומוותר על אמירת הקדיש.
תנוח דעתך, גרמת לה נחת רוח.
אתה יכול לחפש מנין אחר שם נוהגים כולם לומר קדיש, או לפנות לרב בית הכנסת ולגבאים ולתאם איתם את אמירת הקדיש על ידך.
בשמחות
מקור לקדיש יתום
הרב פרופ' נריה גוטל | י"ט אייר תשפ"ג

קדיש ביארצייט לנכד
הרב יצחק בן יוסף | כ"ז אלול תשפ"ב

שאלת המשך - קדיש ביארצייט לנכד
הרב יצחק בן יוסף | ד תשרי תשפ"ג

מקור הקדיש
הרב עזריה אריאל | י"ח סיון תשע"ד
הרב יוסף אפריון
ר"מ בישיבה הגבוהה בית אל <br>
התנא "כדי נסבה"
ד שבט תשע"א
ברכת שחרית עם הפסקות
כ"ו שבט תשס"ט
מנחה וערבית וביטול תורה
ו שבט תשע"א
טבעת נישואין
י"ח שבט תשס"ט
ישיבת שבעה בחול המועד ובחנוכה
הרב בנימין במברגר | י"ז אלול תשס"ח

הדלקת נרות שבת באיחור - עד מתי?
הרב שמואל אריאל | כ"ט מרחשון תשע"ז
למה לא נוטלים לולב בשבת?
הרב רואי מרגלית | כ"א אדר ב' תשס"ג

האם בימינו יש ליטול לולב ביום טוב שחל בשבת?
הרב שמואל אריאל | כ"ג תשרי תשפ"א

אכילת קבע מחוץ לסוכה כדרכו בחול
הרה"ג יעקב אריאל | י"ג תשרי תשפ"ד

שימוש בבינה מלאכותית יוצרת לפסיקה
הרה"ג יעקב אריאל | י"ג תשרי תשפ"ד
