שלום וברכה, בשביעי של פרשת בראשית (פרק ה, כ"ט) מופיעים על המילה זה הטעמים: גרשים ותלישא גדולה. האם לנוסח קריאה של אשכנז יש לנגן את הטעמים קודם תלישא ואח"כ גרשים או שיש ניגון אחר לכך? ומה הכוונה שהמסורת שייכה רצף טעמים נדירים אלו דווקא במילה זה? ישר כח ותזכו למצוות

לשואל שלום, לפי המסורה מטעימים את הגרש לפני התלישא. וכך כתב רבנו בחיי בפירושו לתורה (בראשית ה, כט): "זה ינחמנו - כלומר זה ינחמנו בזכות זה, ולפי שמילת 'זה' כוללת שתי כוונות אלו, נכתבו במלת 'זה' שני טעמים. ואל יהא דבר זה קל בעיניך, שכל התורה כלה רמיזות וענינים שכליים נאמרים בהשגחה גמורה למי שמתבונן בספר תורת האלקים, ועל זה דרשו רבותינו ז"ל (נדרים לז ע"ב), שגם הטעמים שבתורה נתנו מסיני, והוכיחו זה ממה שכתוב: (נחמיה ח, ח) 'ושום שכל', 'ויבינו במקרא'. ודרשו כן: ושום שכל, אלו הפסוקים, ויבינו במקרא, אלו פסקי טעמים". בברכה נאמנה