א. גדולי החסידות ראו ב"נוסחת הבית יוסף" סודות עליונים (ע’ איגרת הנעם אלימלך) ולכן שינו את הנוסח לנוסח הספרדי. אך כיום, אנו רואים שהנוסח שהיה בידם- לא היה מדויק והוא קרוב הרבה לנוסח האשכנזי. וכן יש כפילויות ובלבולים רבים. האם לא נכון להתפלל בנוסח הספרדי במקום בנוסח ספרד? והרי זה היה רצון תלמידי רבנו הבעש"ט? ב. באופן כללי, האם אפשר לשנות או להוסיף קטעים לתפילה מנוסח ע"מ, כגון "תיכון תפילתי" לפני תפילת עמידה, או "ואתה ברחמיך הרבים" בברכת רצה? תודה רבה,

לשואל, שלום! אתה מניח שהבעש"ט ותלמידיו רצו לעבור לגמרי לנוסח הספרדי, ורק בטעות אימצו משום מה חלקים קטנים ממנו. זוהי שגיאה גסה. האם לא היו להם סידורים ספרדיים, כגון סדר התפילות של הרמב"ם (בסוף ספר אהבה)? האמת היא שהחסידים הכניסו לנוסח אשכנז שינויים מסוימים שעשה האר"י ז"ל. ראה, למשל, את לשון רבי חיים מצאנז (שו"ת דברי חיים אורח חיים חלק ב סימן ח): "הכוונות והנוסח שבסידור מהאר"י ז"ל אינו כולו נוסח ספרד, כידוע למעיין בספרי נוסחאות המדוייקות להאר"י ז"ל, וסידורי ספרד בכמה מקומות משונה מנוסח האר"י ז"ל... דנוסחתו לא היה מפני שהוא ספרד, רק הוא בירר הסולת". על היקף השינויים שנהג בהם הבעש"ט עצמו חלוקות הדעות (ראה בקובץ 'עץ חיים' של חסידות בובוב, ח"ג עמ' רלב-רלה). הכפילויות והבלבולים בנוסח ספרד הם תוצאה מעובדה זו: מכיוון שלא הייתה החלטה על מעבר כללי לנוסח הספרדים, אלא אימוץ פרטים מסוימים, היו דעות שונות את מה לאמץ ומה לא, ובעיקר: מדפיסים שונים התבלבלו בין כל האפשרויות והגישו לקהל נוסח "מושלם" שמצרף נוסחים אלטרנטיביים. לכן, מי שמתפלל נוסח ספרד עדיף שיאמץ סידור שנוסחו מתוקן יותר, כמו רינת ישראל. מי שמוסיף משפטים מדעתו מנוסח הספרדים בוודאי יוצא ידי חובת תפילה, אבל לכתחילה לא נכון להמציא מנהגים חדשים. היו צדיקים שבחרו נוסחאות שונות על פי הבנתם בעומק סודם, וזה לא דבר שמסור לכל אחד.