העם העניין של החושד בכשרים לוקה בגופו תקף גם לגבי גויים וסתם ערבים שאני מסתובב לידם?

הגמרא במסכת שבת (צז, א) לומדת מהמעשה בידו המצורעת של משה, שכל החושד בכשרים לוקה בגופו. ולמעשה יש לנהוג כפי המשנה במסכת אבות (א, ו): "והוי דן את כל האדם לכף זכות". ומסביר הרמב"ם בפרוש המשניות, שאדם שאינך יודע אם הוא טוב או רע תדון אותו לכף זכות. אולם אם אתה יודע שהוא טוב וצדיק, אף שנראה שעשה מעשה רע תתאמץ לדון אותו לטוב שעל זה נאמר "כל החושד בכשרים לוקה בגופו". ובברטנורא אף הוסיף, שאם ידוע שהוא רשע מותר לדונו לחובה. אמנם הם לא הזכירו בדבריהם חילוק בין יהודי לגוי אולם סתם גוי שאינך יודע בוודאות שהוא צדיק וודאי לא יכלל בכלל של החושד בכשרים. בנוסף, המקור לדון לכף זכות נמצא בגמרא מסכת שבועות (ל, א) והוא מהפסוק: "בצדק תשפוט עמיתך". דין עמיתך שייך ביהודי. ורואים שיש כשר בין "כל החושד בכשרים" לדין של לדון לכף זכות. וקצת ראיה לדבר. רש"י על התורה (בראשית לו, יב) מסביר שאליפז, בנו של עשו, בא על אשת שעיר והבת שנולדה להם נעשתה פילגשו. ויש לשאול על רש"י, מדוע לתת הסבר בצורה של ממזרות וכד' ולא שהתחתן עם אשת שעיר אחרי שמת שעיר? ועיין בשפתי חכמים שמביא כמה תשובות. אולם התשובה הנוגעת לעניינינו היא תשובת הרא"ם, שכל המשפחות שנכתבו כאן נכתבו בכדי להודיע קלונם ופסולתם ואם אפשר לתלות בהם קלקול תולים. נראה מדבריו, שאין עניין שלא לחשוד בהם בקלקול. ובמיוחד בזמן הזה יש צורך להיזהר ולקיים את דברי חז"ל "כבדהו וחשדהו". ובזה לא שייך החושד בכשרים.