ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

כל מיני שאלות | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י"ב מרחשון תשע"ו

כל מיני שאלות


הרב חיים שרייבר

שאלה:
תודה רבה לך על כל תשובותיך אשריך.
1. כאשר אני נוגע בפלאפון שלי אני נוגע בו הרבה פעמים שידי מלוכלכות לפעמים אחרי שאכלתי חלב ולפעמים אחרי שאכלתי בשר אותו כאשר אני נוגע בידית הדלת אני מרגיש כיאילו נגע בה חלב ובשר אע"פ שלא רואים לכלוך ובגלל זה כל הזמן שאני אוכל אני שוטף ידיים טוב כי אני מפחד שזה לא נכון מבחינה הלכתית או אם אני שותה מבקבוק ששתיתי ממנו גם אחרי אכילת בשר וגם אחרי אכילת חלב.
2. אני קוטף זיתים ואבא שלי מכין אותם ויש בהם הרבה סימנים של מזיקים זה בסדר?
3.האם מותר להגיד על שחקן כדורגל שהוא גרוע בין הוא יהודי או לא?
4. אני שומר נגיעה אבל את האמת אני לא עושה את מאהבה יותר מיראה אני לא חושב שכשאני נותן כיף לבת גורם לי לאהוב אותה או משהו שמתקרב לזה.
5. בבית הספר אני הרבה פעמים מברך ברכת המזון לא איפה שאכלתי כי אני אוכל בהפסקה ואז מגיע השיעור ועוברים מקום זה בסדר?

תשובה:
שלום
1. לא ברורה מה השאלה. נסה להבהיר את כוונתך ואשתדל לענות בעז"ה.
2. יש לבדוק ולשאול מומחה בתחום זה מה נחשב לכנימה וכו' שאסורה באכילה. ניתן להתקשר למכון התורה והארץ לטלפון: 08-6847325, להיכנס לאתר שלהם או לשלוח להם דוא"ל. באתר ישנה תשובה של הרב יהודה עמיחי ממכון התורה והארץ בנוגע לנגיעות בזיתים .
3. על יהודי יש איסור לומר דברי גנאי או דברים שהוא ירגיש שלא בנוח בהם (אם ידע שאומרים עליו דברים אלו). על גוי אין איסור לשון הרע מכל מקום אין ראוי לעסוק בדברי גנאי כלל אף לא על גוי ואף לא על חיה או בהמה וכפי שהביא בספר חובות הלבבות בשער ו' (שער הכניעה) פרק ו' - נאמר על אחד מן החסידים, שעבר על נבלת כלב מסרחת מאד, ואמרו לו תלמידיו: כמה מסרחת נבלה זאת. אמר להם: כמה לבנים שניה. ונתחרטו על מה שספרו בגנותה. וכיון שהוא גנאי לספר בגנות כלב מת, כל שכן באדם חי, וכיון שהוא טוב לשבח נבלת כלב בלובן שניה, כל שכן שהוא חובה לפי זה לשבח אדם משכיל ומבין. והיתה כוונתו להוכיחם, שלא ילמדו לשונם לדבר רע, וישוב להם טבע. וכן כשילמדו לשונם לדבר טוב, ישוב להם טבע קבוע.
4. אשריך שאתה מקפיד על שמירת ההלכה. גם דברים שאינך מבין יש להקפיד עליהם ולנסות להבין את טעם ועניינם. להסבר הענין אני שולח לך קישור לתשובה של הרב יהושע שפירא שנכתבה באתר ישיבה.
5. קבעו חכמים לומר את ברכת המזון במקום הסעודה. ולכתחילה אסור לאדם לצאת ממקום סעודתו, אפילו אם הוא מתכוון לחזור, לפני שיברך ברכת המזון. אם האדם שכח לברך ויצא ממקומו או שסבר בטעות שאפשר לברך במקום אחר, אפילו התרחק ממקום אכילתו מרחק רב, עליו לחזור למקום סעודתו כדי לברך ברכת המזון. ובדיעבד אם ברך במקום בו נמצא כעת יצא אף אם יצא ממקומו הראשון במזיד. ורק בשעת הדחק, כאשר קשה לו לחזור, רשאי לברך לכתחילה שלא במקום אכילתו.
העצה במקרה במדובר בשאלה היא:
א. אם יש לך מעט לחם ולא הסחת את דעתך מאכילת הלחם, במקום לחזור למקום סעודתו, יאכל מעט מן הלחם, ולאחר מכן יברך ברכת המזון, שהואיל וגם שם אכל לחם, נמצא שבירך במקום אכילתו.
ב. אם לא יעבור זמן עיכול המזון (=הזמן שהאדם מרגיש שובע ממה שאכל, כלומר, כל זמן שהוא יותר שבע ממה שהיה לפני שאכל, יש אומרים שניתן לשער בזמן של 72 דקות) עד שתוכל לחזור למקום בו אכלת (כגון: שהשיעור נמשך פחות מ-72 דקות) בסוף השיעור חזור למקום אכילתך ושם תברך.
(שו"ע סי' קפד סע' א'-ב', ה' ובמשנ"ב שם ועוד)
יום טוב.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il