לכבוד הרב שלום, המשנה במסכת שבת פרק ג משנה ד שאנשי טבריא הביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין ודינו ביום טוב שאסורים ברחיצה ומותרים בשתייה, מה קורה במצב שאני מכניס סילון של צונן לתוך אמה של חמין במחשבה לשם רחיצה - האם המים יהיו מותרים מ"מ לשתייה, ומה שהתכוונה המשנה היה בסתם כך שאני מכניס מים קרים לחמים אבל אם הכניס לשם איסור אז כל הדבר נאסר לגמרי גם לשתייה ?

שלום הגמרא (שבת לט/ב) דנה בדברי המשנה ומביאה את דברי בית הלל ובית שמאי: "בית שמאי אומרים: לא יחם אדם חמין לרגליו אלא אם כן ראויין לשתיה, ובית הלל מתירין". לפי בית הלל מותר לכתחילה להחם מים ביום טוב אם הם מיועדים לרחיצת פניו ידיו ורגליו אך לא לצורך רחיצת כל גופו כפי העמדת הגמרא שם בהמשך. בית הלל מתירים חימום מים לצורך רחיצת פניו ידיו ורגליו לפי הכלל מתוך שהותרה הבערה לצורך (אוכל נפש) הותרה גם שלא לצורך (אוכל נפש) אלא רחיצה (ר"ן ביצה כא/ב) או מטעם שאף רחיצה יהא בכלל אוכל נפש (רמב"ם הלכות יו"ט פרק א' הלכה ט"ז) יום טוב