התפללתי שמונה עשרה ופתאום ריחפתי ולא ידעתי האם קראתי ברכה, האם לחזור עליה או לדלג?

לשואל, שלום! אם אתה מוצא את עצמך כעת בברכה מסוימת ואין לך סיבה של ממש לחשוב שאולי דילגת על ברכה, אלא זהו רק חשש, יש לסמוך על החזקה שאמרת את כל הברכות כסדרן, ועליך להמשיך מהנקודה שבה אתה נמצא כעת. כך נאמר בירושלמי בברכות פ"ב ה"ד: "נתפלל ומצא עצמו בשומע תפילה - חזקה כיוון" (הלכה דומה מופיעה בבבלי ברכות טז ע"א לגבי קריאת שמע, והראשונים שם, הרשב"א והמאירי, מביאים את הירושלמי). אך אם משום מה יש ספק ממשי האם אמרת ברכה מסוימת, והחזקה שאמרת את הברכות כסדרן אינה מתאימה לו (כגון שאינך יודע לאיזו ברכה הגעת כעת), יש לומר כסדרן את כל הברכות שעליהן יש ספק האם אמרת אותן. כך נאמר במקום אחר בירושלמי בברכות (פ"ה ה"ג): "טעה ואינו יודע איכן טעה - חוזר למקום הברור לו", כלומר, לברכה שברור לו שכבר אמרה, ואותה אינו אומר אלא אומר ממנה והלאה (עיין בספר ברכת ה' מאת הרב משה הלוי זצ"ל פרק ב סעיף טו, ובאריכות בתשובת הרב עובדיה יוסף זצ"ל המובאת בילקוט יוסף סי' קז סעיף ג). כמובן, המציאות המתוארת בשאלה היא עגומה וצריכה להביא לחשבון נפש, למרות שאנו רואים בדברי חז"ל והפוסקים שהכירו מציאות כזו. מי שמרגיש שזה קורה לו מדי פעם צריך להשתדל יותר להתפלל מתוך סידור או למצוא פתרון אחר שירכז את תשומת לבו במה שהוא עומד ואומר לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה.