ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

נזק בדירה שכורה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ט"ו שבט תשע"ו

נזק בדירה שכורה


הרב יהודה אודסר

שאלה:
שלום רב.

לפני כשבוע סיימתי לשכור דירה. במהלך השהות, גרמתי בשגגה נזק לכיור במקלחת. הנזק נראה כקילוף בחרסינת הכיור.

מצד החוזה, הנני מחויב לתקן נזקים כאלו.
בעלי הבית מאוד אסטטיים ומקפידים על כל שוני ברכושם.

ביררתי עם אנשי מקצוע, והם אמרו 4 אפשרויות:
1. סתימת הקילוף: דבר זה ישאיר סימן קטן ולא מהותי לרוב האנשים.
2. החלפת הכיור והחלפת אזור הקרמיקה שעליו הכיור מורכב- הקרמיקה לא תהיה באותו צבע כמו שאר הקיר.
3. החלפת כיור והחלפת עמודה שלמה של קרמיקה - גם פה, החדש לא תהיה בצבע הישן.
4. החלפת כיור והחלפת כל הקרמיקה שבאמבטיה.

הם דורשים את אופציה 3.
פעולה זאת תצא עוד פחות אסתטית מאפשרות 1, אבל כנראה עקב רצונם לנצלני (בגלל טענות שקריות על אי תשלום), הם מעדיפים זאת.

חשוב להבהיר, שאין שום אפשרות להחזיר לחלוטין את המצב לקדמותו. כל אחת מהאפשרויות יהיה שינוי מהעבר.
אך השאלה, אם מצד ההלכה ("דין התורה" בלי הרחמים), אני חייב לממן את כל השיפוץ שהם מבקשים, או משהו שרוב בני האדם היו מקבלים.

תודה.

תשובה:
השוכר דירה מחבירו הרי הוא כשומר.

אמנם, דיני השומר של "קרקע" כגון שדות דירות וכל דבר המחובר בחיבור קבוע ומהותי לקרקע שונים שהרי התורה פטרה אותם משבועה ותשלום.
האחרונים נחלקו האם יש כאן פטור גם משמירה או שמא התורה פטרה אותם רק מתשלומים ושבועה אך חיובי השמירה קיימים.
כמו כן נחלקו הראשונים, הרמב"ם והרא"ש, האם הפושע בשמירה של דבר המחובר לקרקע נחשב כמזיק וממילא חייב או שמא גם הפושע בשמירתם דינו כשאר חיובי שמירה ופטור (עיין בחושן משפט סימן ש"א סעיף א ובנושאי כלים שם).

לעניין שאלתך, אם החיוב שלך לתשלום נובע מכח התחייבות מפורשת שלך למשכיר, כפי שלכאורה מובן משאלתך "מצד החוזה, הנני מחויב לתקן נזקים אלו" אזי יש לעיין בפרשנות החוזה ולהבין לאיזו רמה של תיקונים התחייבת.
לעומת זאת, אם החיוב שלך אינו מפורש כהתחייבות מיוחדת בחוזה הרי אתה כשאר שומרי קרקע, ואז נצטרך לדון האם אתה היית בגדר של פושע בשמירה או שמא מזיק ממש.
בכל מקרה להלכה למעשה אם הצדדים לא מגיעים להסכמה בינהם נצטרך להשתמש בשמאי נזיקין.

אני מצרף סיכום של דיני שומת נזיקין שפרסמתי בעבר על מנת להבין את עקרונות החיוב בתשלומים של המזיק:

א. עיקר חיוב התורה לאדם המזיק הוא כמו בממון המזיק , לשלם את הפחת, קרי ערכו שירד בעקבות הנזק. (בבא קמא י: שולחן ערוך, חושן משפט סימן שפ"ז ות"ג)
ב. דווקא בגזלן או בגנב יש חיוב להמציא חפץ חדש "ישיב- כעין שגזל" אך בנזקין החיוב על המזיק הוא להביא את החפץ הניזוק אל הניזק ולשלם את מה שפחת.
ג. דעת הש"ך (שפ"ז סק' א וצ"ה סק' יח) שכל מה שאמרנו שיש חיוב על האדם לשלם את פחת זה דווקא כאשר אין אפשרות לתקן אך כשיש אפשרות לתקן הרי שהמזיק צריך לשלם את סכום עלות התיקון .
ד. החזון איש (בבא קמא סימן ו' סק' ג)עשה חילוק בין שני מצבים, מתי עושים שומא אגב שדה אחרת (בבא קמא נח:), כמו בערוגה, ומתי שמים הנזק עצמו ללא יחס לכמות גדולה יותר. הכלל שהוציא הוא שכאשר יש לדבר שם בעצמו ושוויו הוא משום שלמותו, כמו כלי או בהמה, אזי השומא נעשית בעצמו ולא אגב דבר אחר, ומתי שלא יהיה נישום אגב.
ה. החזון איש (שם) דן במקרה שאדם עשה קלקול בכותל חבירו (בבית) ואם נשום את הקלקול אגב כל הבית כפי שנתחדש לנו בגמ' אזי לא יהיה כמעט משמעות ממונית לנזק וחידש שכאשר הדבר אינו עומד להמכר אלא להיות מתוקן יש לעשות שומא כמה יעלה התיקון וסכום זה ישלם הניזק.
ו. אף לדעת הש"ך אם התיקון הוא באופן של בניית הדבר מחדש אין חיוב תשלום התיקון מכיוון שתיקון זה הוא יצירת דבר חדש בבחינת "פנים חדשות באו לכאן" לכן אם הכותל נפגע באופן שיש לפרקו ולבנותו מחדש אין חיוב תשלום התיקון אלא בשומא של הפחת
ז.נראה שכל חיוב התיקון הוא שהדבר יחזור למה שהיה אך אם לא ישוב אף פעם לקדמותו יש לשלם שווי כלי חדש (פתחי חושן נזיקין. פרק י סק' י"ח).





ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il