ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

קריאת תורה בחנוכה, מנהג א"י | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ה טבת תשע"ו

קריאת תורה בחנוכה, מנהג א"י


הרה"ג דוב ליאור

שאלה:
במחילה מכבוד הרב,
ראשית הערה ואח"כ הערה ובעקבותיה שאלה
א. הוכחה לכך שאיו זה דין של ספקא דיומא היא שאין מוסיפים בחנוכה את קריאת יום אתמול (כפי שעושים בחו"ל בסוכות) אלא של יום המחרת.
ב. ידוע לי שבחסידות צאנז נוהגים גם בארץ לקרוא קריאה של שני ימים בחנוכה. אמנם, נראה לי שבאופן כללי אינם מקבלים מנהגי א"י, כגון: אינם מוסיפים "קדישא" למילים "אתרא הדין" בקדיש דרבנן.
ובאמת יש מקום לדון עד כמה מחייב "מנהג א"י".
1) ראשית, איך ניתן לומר שנהגו בארץ קריאה כמו השולחן ערוך, כשבדברים אחרים לא שינו את המנהג, הרי האשכנזים נשארו אשכנזים כשבאו לארץ - בניגוד לדעה שבארץ כולם צריכים לנהוג כ"בית יוסף" (שהגר"ע יוסף זצ"ל ידוע כמי שקידם דעה זו בדורנו)?
2) יתר על כן, נהיה מקובל, שלאשכנזים יש מנהג א"י שלהם (אולי בעקבות הגרי"מ טיקוצ’ינסקי זצ"ל, מחבר "לוח א"י") והוא בעצם מנהג תלמידי הגר"א שהיו בין האשכנזים הראשונים שהגיעו לארץ כקהילה.
אם באמת נכונה הטענה שיש חובה לאשכנזים לנהוג כגר"א כי זה מנהג המקום, מדוע שלא ינהגו כשולחן ערוך ולא כהגר"א - האם ייתכן מנהג המקום לאשכנזים ומנהג המקום לספרדים?
3) הרב המבורגר - ראש "מכון מורשת אשכנז" (משמר מנהגי ה"יקים") כותב בלוח המנהגים שלו שיש להם מסורת ברורה במנהגים מסויימים שגם בא"י נוהגים באופן מסויים שלא כהגר"א. אם כן, איך ניתן לומר שמנהג השו"ע או הגר"א מחייב את האשכנזים?

השאלה נשאלה בהמשך לשאלה "קריאת התורה בחנוכה"

תשובה:
זה לא כלל מחייב לגבי כל הדברים, אבל בדבר כזה פעוט שמסתבר כן נוהגים באמת כדעת הבית יוסף.

שוכתב משו"ת טלפוני

ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il