ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

זמן קריאת שמע במציאות ימינו - המשך | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ז כסלו תשע"ו

זמן קריאת שמע במציאות ימינו - המשך


הרב שמואל אריאל

שאלה:
תודה רבה על התשובה המפורטת והבהירה.
הרב הסביר בעיקר על זמן ק"ש של ערבית, והייתי שמח להרחבה גם בעניין סוף זמן ק"ש של שחרית:
א. הרב כתב כאחת הסיבות לכך שאפשר לקרוא ק"ש של ערבית מוקדם, שישנן קבוצות אנשים - אף שהן מועטות - שהולכות לישון בזמן זה.
מדוע לא נאמר באותה דרך שיהיה אפשר לקרוא ק"ש של שחרית גם מאוחר מאוד, כל זמן שיש קבוצות אנשים מועטות שקמות? למה בזה אנו לא מתחשבים במיעוט האנשים?
ב. הרב הביא מקורות לכך שהזמן תלוי ב"יום" ו"לילה", ולא בזמן קימה ושכיבה. הגדרת "לילה" מצאת הכוכבים ועד עלות השחר ברורה, אך מדוע מוגדר "יום" רק עד שעה שלישית? או שההגדרה היא "בוקר"? אשמח לביאור ומקורות בעניין.
שוב תודה רבה!

השאלה נשאלה בהמשך לשאלה "זמן קריאת שמע במציאות ימינו"

תשובה:
שלום וברכה!

ראשית אציין שהסוגיות בגמרא לגבי סוף זמן קריאת שמע של שחרית הן קצרות יחסית לדיון הנרחב על זמן קריאת שמע של ערבית, ולכן קשה יותר להרחיב בעניין זה. מסיבה זו, ייתכן גם שאין בידינו את מלוא השיקולים שעל פיהם קבעו חכמים את הזמן של שלוש שעות, וכמובן הדבר משפיע על יכולתנו לעשות את ההשלכה הנכונה לדורנו.

לגבי הנקודות שהעלית:

א. אכן יש בהחלט מקום לומר שזמן קריאת שמע של שחרית מתחשב גם במיעוט האנשים. זו היא המשמעות הפשוטה של "שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלוש שעות" - שמתחשבים בבני מלכים, שהם קבוצה קטנה.
יחד עם זה, ניסיתי לטעון שהזמן אינו מתחשב בכל אדם שהוא, עד אחרוני המאחרים לקום. ראיה לכך הבאתי מדברי האבות דר' נתן, מהם עולה שגם בזמנם היו אנשים שביקשו לקום מאוחר, וזמן קריאת שמע חייב אותם לקום מוקדם יותר. דהיינו שלא התחשבו בכל המאחרים, אלא רק עד גבול מסויים. אכן במציאות כיום, המתעוררים לאחר שלוש שעות הם רבים ולא בודדים כבעבר, אך כאשר אנו רואים שחכמים קבעו את הזמן לא על פי אחרוני הקמים אלא על פי הדרך הסבירה וללא התחשבות בחריגים, יש מקום לומר שגם אם החריגים התרבו אין זה מחייב לשנות את ההגדרה.
יתרה מזו, מדברי האבות דר' נתן ייתכן אף ללמוד שזמן קריאת שמע אינו רק "מצלם" את המציאות, אלא גם יוצר אותה וקובע נורמה מתי ראוי לאדם לקום. אם אכן כך, אין זה צריך להשתנות על פי המציאות שבה רבים מאחרים לקום, אלא אדרבה, חלק ממגמתו של זמן קריאת שמע היא למנוע מציאות כזו.

ב. לגבי הגדר של "שלוש שעות" - אכן ייתכן שזו הגדרה של "בוקר", וכפי שהצעת. כך למשל, בגמרא בברכות ז' א רואים ש"תלת שעי קמייתא" מקביל ל"בשעה שהחמה זורחת", דהיינו שכל זמן זה נחשב כשלב הזריחה של השמש. וכן בברכות כ"ז א רואים שלקיטת המן היתה עד שלוש שעות, משום שדורשים "בבוקר בבוקר" - "חלקהו לשני בקרים"; דהיינו שישנו "בוקר" שנמשך עד חצות היום, ויש "בבוקר בבוקר" שהוא עד שלוש שעות. ועיין גם בגמרא בעבודה זרה ג' ב, המתארת את "סדר היום" של הקב"ה כביכול, ושם רואים שהיום נחלק לרבעים ולכל יחידה של שלוש שעות ישנה משמעות בפני עצמה. ייתכן שגם הקביעה של זמן קריאת שמע מבוססת על עניין זה, שיש משמעות אובייקטיבית לזמן זה כ"בוקר", ואין זה מבוסס רק על זמני ההשכמה של בני האדם.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il