שלום לרה"ג, או"מ זללה"ה נפטר לפני מספר שנים בחו"ל, ונקבר שם. מדי שנה נהגתי לנסוע ולעלות לקבר ביום היארצייט. עם השנים התמעטו מספר היהודים שאני מכיר שם, ובכלל, והשנה אני לא מסוגל לגייס מניין לאמירת קדיש בקבר. אף בביכ"נ אני לא בטוח שיהיה מניין, מה שכבר קרה בשנים הקודמות. שאלתי היא מה עדיף ביום הפטירה - עלייה לקבר, גם אם בלי מניין, או תפילה וקדיש במניין במקום מגוריי? בנוסף, אשמח להדרכה על מנהגים שאוכל לקיים לעילוי נשמת או"מ, בכדי לקיים כיבוד הורים כראוי ולמלא את החלל אם לא אבוא לקבר. תודה מראש.

עדיף תפילה במקום שאתה גר אם אתה אומר קדיש ולומד תורה לעילוי נשמתו זה הזכות הכי גדולה, לעלות לקבר זה בסך הכל מנהג (זאת לא מצווה כעלייה לרגל לא מדאורייתא ולא מדרבנן) אלא משום כבוד המת, היות ולא מתאפשר כי אין שם מניין וכדומה ברור שאם אתה מתפלל כאן או נותן צדקה לעילוי נשמתו בזה אתה גורם שהנשמה תתעלה.