מול מה מותר ומול מה אסור להתפלל תפילת העמידה?

שלום וברכה! לכתחילה, יש להתפלל באופן שאין חציצה בין האדם לבין הקיר. הסיבה העיקרית לכך היא כדי שהאדם לא יתבונן בחפצים בשעת התפילה והדבר יפריע לכוונתו. בפוסקים יש כמה פרטים בעניין זה, מה נחשב חציצה ומה לא: ריהוט קבוע (כגון ארון), או שהוא משמש לצורך התפילה (כגון שולחן שעליו מניחים את הסידור) - אינו נחשב חציצה. אנשים שעומדים לפני המתפלל - מעיקר הדין אינם נחשבים חציצה, אבל אם אפשר עדיף להחמיר בזה. ויש שכתבו, שאם גם האדם שלפניו מתפלל, אין בזה בעיה כלל. בעלי חיים - נחלקו הפוסקים האם הם מהווים חציצה: לדעת השולחן ערוך לא, ולדעת הרמ"א (מנהג האשכנזים) כן, ויש גם מן הפוסקים הספרדים שהחמירו בזה. יש מן הפוסקים שהקלו בכל חפץ שאינו גדול (שגובהו פחות מ-80 ס"מ, או רוחבו פחות מ-32 ס"מ), ויש שהקלו אם החפץ נמצא במרחק של יותר מארבע אמות (כשני מטר) מן האדם. אבל דברים אלה שנויים במחלוקת. יש להבהיר, שכל עניין זה הוא רק לכתחילה. ולכן, גם כאשר יש דברים שחוצצים, אין צורך לטרוח טירחה משמעותית בשביל לעבור למקום אחר ולהתפלל בו. עניין דומה שנזכר בפוסקים הוא שלא להתפלל מול תמונות או ציורים, בכדי שהאדם לא יביט בהם בשעת התפילה והדבר יפריע לכוונתו. יש שהתירו את הדבר אם הציורים הם גבוהים יותר מגובה אדם, כך שאינם נמצאים ממש מול פני המתפלל, וכך מקובל בבתי כנסת רבים, שיש בהם ציורים בגובה הקירות; ויש שנמנעו לגמרי מלצייר או לתלות תמונות בקיר הקדמי שמתפללים כנגדו. אם יש ציורים מול האדם (גם אם הם ממש מול פניו) ואין לו אפשרות להתפלל במקום אחר, ניתן להתפלל שם, ויעצום עיניים או יסתכל בסידור כדי שלא תופרע כוונתו. עוד כתבו כמה פוסקים, שלא להתפלל מול ציור שעשוי בתבליט, או מול תמונה של אדם (גם אם היא אינה בולטת), משום שנראה כאילו האדם משתחווה לצורה או לדמות. לגבי זה כתבו כמה פוסקים, שאפילו בעיניים עצומות אין להתפלל במקום כזה, משום שהטעם אינו רק מצד הפרעה לכוונה אלא מצד עצם העובדה שמתפלל מול הצורה. בדומה לכך מופיע בפוסקים שלא להתפלל מול מראה, משום שנראית בה ההשתקפות של האדם ונראה כאילו הוא משתחווה לדמות שבמראה. אם אין מדובר במראה ממש, אלא בחלון זכוכית וכד' שנראית בו השתקפות, הדבר מותר, אבל עדיף לסגור את הווילון אם הדבר אפשרי. (מלבד זאת אין להתפלל מול מראות שאינם צנועים או מול שירותים וכד', אבל דינים אלה אינם שייכים דוקא לתפילת העמידה, אלא בכל אמירת דבר שבקדושה.) מקורות: שולחן ערוך סימן צ', סעיפים כ"א-כ"ג, ומשנה ברורה ופסקי תשובות שם. ילקוט יוסף סימן צ', סעיפים ל"ז- מ"ד.