בס"ד לכובד הרב שלום המור וקציעה בסימן ש"ו שגבולות אר"י לענין מצוות ייושב אר"י כולל היתר אמירה לנכרי בשבת כוללות את גבולות ההבטחה מים סוף עד ים פלישתים וממדבר עד הנהר. מדוע הרב כותב כמה פעמים שלענין מצות יושב אר"י והאיסור לצאת ממנה הקובע הן גבולות עולי מצרים? כמו"כ אם הקובע הוא גבולות עולי מצרים מדוע התישבו יהודים בגוש קטיף שודאי שהוא מחוץ לגבולות עולי מצרים? בתודה

גוש קטיף נמצא בתוך גבולות עולי מצרים שהרי לדעה המינימלית נחל מצרים הוא ואדי אל עריש הנמצא הרבה מדרום לרפיח. גבולות עולי מצרים מצומצמים יותר מגבולות ההבטחה. בפשטות היות וצומצמו הגבולות – רק לעתיד לבוא זה יתקיים. ברור שגם אם אדם גר בגבולות עולי מצרים הוא מקיים מצוות ישוב הארץ גם אם נאמר שקדושת ארץ ישראל השניה בימי עזרא לא קידשה שם. הכפתור ופרח אומר שמצוות ישוב הארץ היא לאו דווקא איפה שיש מצוות התלויות בארץ אלא זו מצווה עצמית. הרמב'ן על התורה אמנם אומר שיש מצווה לכבוש את כל גבולות ההבטחה א"ע לדעתו, מה מיוחד בגבול עולי מצרים שבפרשת מסעי? אלא שעל גבולות פרשת מסעי יש חיוב לחלק את זה בין השבטים על פי הגורל ואורים ותומים זה מעלה יותר גדולה מאשר גבולות ההבטחה. כפי שעבר הירדן לא התחלק על פי גורל אבל יש שם קדושת ארץ ישראל, אמנם במדריגה פחות מעבר בירדן המערבי.