ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

תביעה בגין נזקי שכנים | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ג שבט תשע"ו

תביעה בגין נזקי שכנים


הרב יהודה אודסר

שאלה:
אני גר קומה העליונה בבניין בן 4 קומות, לאחרונה הרחבנו את דירתנו ובנוסף בנינו על הגג.
לפני הבנייה החתמנו את כל השכנים על תוכניות, ע"מ לקבל היתר.
בתוכניות, בחלק של ההרחבה, מופיעים עמודים מהחצר ועד יציקת רצפת ההרחבה. אחד העמודים הנ"ל יצוק בחלקו על הקיר המשותף שבין הדירות שמתחתיי לבין הדירות שלידן (כ-10 ס"מ), ובחלקו בולט לחלון המרפסת של הדירות שמתחתיי (כ-15-20 ס"מ).
בתוכניות הבנייה ניתן לראות בבירור את בליטת העמודים למרפסת, הן בשרטוט של כל דירה במבט מלמעלה והן בשרטוט של חזית הבניין.
במהלך ההחתמה אמרתי לבעלי הדירות שמתחתיי, שאני מעוניין לעשות את ההרחבה ע"י רלסים (קורות פלדה), אך זה תלוי בהחלטת המהנדס והעירייה.
כעת טוענים השכנים שבעת ההחתמה הזכרתי רק את הרלסים והם מכחישים שאמרתי משהו לגבי המהנדס. אחד השכנים תובע אותי על נזקי שכנים וטוען שהוא חתם על התוכנית בתום-לב. למעשה, אצל שכן זה ישבתי כשעה וחצי ועברתי חקירה מדוקדקת של מה יהיה ואיפה יהיה ובמהלך נוכחותי שם בעל הבית ואשתו דנו ביניהם על תוכניות הרחבה עתידיות וחישבנו היכן יצאו העמודים והאם זה יפריע להם וכו’.
האם אכן יש בסיס לתביעה מצד אותו שכן ומה ביכולתי לעשות כדי להתמודד עם תביעה שכזו?
תודה!

תשובה:
בשאלה מעין זו, אי אפשר לפסוק הלכה במדיה הזאת. ללא שמיעת שני הצדדים וקריאת התוכניות ושאר המסמכים בנושא.
מכל מקום אני מוצא לנכון להאיר שאלה שנראית לי, שבמהלך דיון מעין זה, סביר שתעלה.

השאלה היא האם אדם יכול לטעון שאף שחתם על חוזה או שטר או כל מסמך בעל תוקף דיני, שהוא לא הבין על מה הוא חתם?
וכגון בנושא שאלתך, האם יוכל שכן אחד לטעון שאינו יודע לקרא תוכניות וממילא לא הבין את המשמעות שעמוד התמך של המרפסת יבלוט לכיוון המרפסת שלו.
הרשב"א בתשובה (חלק א סימן תרכ"ט) דן בנושא דומה ואת מסקנתו פסק השולחן ערוך בחושן המשפט (סימן סא סעיף יג):

"מי שטען על כתובת אשתו שהיה עם הארץ ולא הבין כשקרא החזן הכתובה והתנאים, אין שומעין לו"

וכן הדין בשאר שטרות, שאדם לא יכול לטעון לאחר חתימתו שלא הבין על מה חתם, שהרי מוטלת על כל אדם חובת הבירור ולימוד הנושא קודם שיחתום.
אם חתם, חזקה עליו שהבין או לחילופין שסמך על מי שהסביר לו ואין הוא יכול לבא בטענות על שלא הבין את הדברים, כי בחתימתו הוא הסכים לכל הכתוב אף שידוע שלא הבין אותו, כגון שהוא בשפה אחרת שאינו מבין (ש"ך שם סק' י"ח וכן שולחן ערוך חושן משפט סימן מ"ה סעיף ג').
יתירה מזאת, הוסיף הרמ"א שם שאף בדיקדוקים של הבנת השטר יש לדייק (כפי שנוהגים בכל מקום לפי מנהגו) הן בדיוקים לשוניים והן בדיוקים דיניים ולא יקבלו את טענתו שאינו בקי בדיוקים אלו ובחתימתו לא הסכים עליהם.
(בית יוסף בשם ריב"ש סימן ת"פ סמ"ע שם סק' כ"ד).
נציין שישנם מקרים חריגים בודדים שאינם בכלל זה ולכן צריך לדון בפני דיינים בכל דבר לגופו של עניין.



שאלה אישית אחת נשאלה בהמשך לשאלה זו.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il