שלום, בתורה רשום שהאדם נברא מהעפר והאישה מהצלע של האדם ואת החיות ה’ ברא באמצעות אמירה. איך ייתכן כי ישנם תופעות דומות בינינו לבינם, אם מלכתחילה ה’ ברא אותנו בצורה שונה מהם. כמו למשל בתופעה הנקראת "עור ברווז". בנוסף העצב בצוואר של הג’ירפה אפשר להסביר רק לפי האבולוציה לפיה זה שריד קדום מהתקופה שהחיים היו רק במים. אודה לתשובות והכוונות

שלום וברכה, וסליחה על העיכוב. ראשית, יש לדייק: התורה פותחת בשני תיאורים שונים של הבריאה. בתיאור הראשון של שבעת ימי בראשית נבראו כל הנבראים על ידי אמירה, הן בעלי החיים והן האדם 'ויאמר אלהים נעשה אדם' (בראשית א כו). בתיאור השני נבראו הן האדם והן בעלי החיים על ידי יצירה (בראשית ב פסוקים ז, יט). בתיאור הראשון נבראו בעלי החיים תחילה, ובתיאור השני – האדם. הבדל זה הוא צוהר להבדלים רבים מאוד בין שני התיאורים, בכל קנה מידה אפשרי. לדוגמא: בראשון – שמים נבראו תחילה, בשני – ארץ נבראה תחילה. בראשון נבראה הבריאה בששה ימים, ובשני ביום אחד (או לפחות ברצף אחד, לא מוזכרת בו כל חלוקה לימים). בראשון הכל טוב, בשני יש גם מציאות של רע. בראשון יש משמעות לבריאה ("כי טוב") עוד לפני בריאת האדם, ובשני הבריאה תלויה באדם ("וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ... ואדם אין לעבוד את האדמה". גם הצמחייה שבגן עדן מוזכרת רק לאחר שהאדם הושם שם). בראשון האדם רודה בבריאה ומושל בה, ובשני יש לאדם תפקיד 'לעבדה ולשמרה'. בתיאור הראשון מהות האדם היא 'צלם אלוקים', ואילו בתיאור השני יש באדם גם 'נשמת חיה' וגם 'עפר מן האדמה'. בראשון האיש והאשה נבראו יחד, ובשני האיש נברא תחילה. בראשון מוזכר רק שם אלוקים, ובשני 'ה' אלוקים'. בראשון ה' מתואר כמי שנמצא מחוץ לבריאה (לא מתוארות כל פעולות של ה' מלבד אמירה – הוא אמר ויהי), ובשני ה' נוכח בבריאה ופועל בה (ויטע, וישם, וכו'). בראשון אין כל תקשורת בין חלקי הבריאה, ואילו בשני יש. ומה שכתבתי אינו אלא קצה הקרחון. כיון שהיריעה קצרה, אפנה אותך בסוף התשובה לסדרת שיעורים בנושא. כאן אכתוב בקיצור כיוון שכתבוהו רבים, והוא שבתיאור הבריאה התורה כלל אינה עוסקת בסדר כרונולוגי-פיזי של הבריאה, אלא התורה מתארת את המשמעות הרוחנית של הבריאה, ומשמעות זו כוללת התייחסות לאינספור שאלות: מה הוא היחס בין אלוקים לבריאה? מהו תפקיד האדם? מהו יחס הבריאה והאדם? מהו היחס בין האיש לאשה? וכו' וכו'. אין בידי כל אפשרות להאריך בדבר במסגרת תשובה באינטרנט, אך אוכל לכתוב דוגמא אחת. כאמור, בתיאור הבריאה הראשון מתואר כל יום של בריאה כעומד בפני עצמו, ואילו בשני הכל סובב סביב האדם. למדנו מכאן שיש שתי משמעויות לכל דבר בעולם: משמעות אחת עצמית, וכך למשל לצמחים יש חשיבות שעומדת בפני עצמה בלי קשר לשימושו של האדם, ומשמעות שניה שבה כל הנבראים הם חלק מעולמו של האדם. כתבתי בקיצור וברמז. לאור עיקרון זה שהתורה כלל אינה מתארת את סדר הבריאה הטכני, מובן כי אי אפשר ללמוד מתיאור זה התייחסות לשאלה הפיזיקלית-ביולוגית אודות אופן בריאת בעלי החיים והאדם. דומה הדבר לתיאור התורה 'ונתתי מטר ארצכם בעתו', שאינו עוסק בשאלה מהם האמצעים הטבעיים שעל ידם ה' נותן את המטר (הגשם, השמש המאדה את המים וכו') אלא במישור הרוחני שבו ה' מסובב את כל הסיבות לירידת המטר. תאוריית האבולוציה נאמרה במסגרת המדעית. אם נחליט שמבחינה מדעית תאוריית זו הינה מבוססת, הרי שאין לבטל אותה רק בשל תיאור התורה שה' יצר את האדם מעפר: כאמור התורה אינה עוסקת בתיאורים פיזיקליים, וברור ש'עפר' אינו מתאר חוֹל; יתכן בהחלט שעפר הוא ביטוי לעולם החומרי, הכולל גם את בעלי החיים, ומעולם זה נוצר האדם – בין בדרך של התפתחות הדרגתית ובין בדרך פתאומית. להעמקה בשני תיאורי הבריאה, ניתן לעיין בקישור: //https://www.yeshiva.org.il/midrash/video/12147 וכן בשיעורים הסמוכים לו. בהצלחה יעקב.