ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מצוות ישוב וכיבוש הארץ בירכת כהנים | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ח שבט תשע"ו

מצוות ישוב וכיבוש הארץ בירכת כהנים


הרב חיים שרייבר

שאלה:
לכבוד הרב שלום
רצתי לשאול שאלות בשני נושאים שונים
1) האם במלחמת מצווה יש דין אחר כלפי אלו שנכנעים?
2) האם לגבי מצוות מלחמה על ארץ ישראל צריכים להרוג את היושבים בארץ או אפשר גם רק להוציא אותם?
3) האם יש לתפוס את הערבים כעם או כל אחד בנפרד? אני מתכוון לא מבחינה רעיונית אלה מבחינת התורה, כלומר איך מצד התורה נגדיר אותם, כעם או לא?
4) האם נטילה בברכת כוהנים מעקבת או שלא?
5) אם אין לוי האם הכהן שנוטל לעצמו נוטל לכל יד פעם אחת או לסירוגין?
6) הנטילה בבוקר לברכת כוהנים בדיעבד מספיקה גם למוסף או שלא?
7) למה לא מברכים על הנטילה של ברכת כוהנים?

תשובה:
שלום
1. הרמב"ם (הלכות מלכים פרק ו' הלכה א') כתב כיצד יש לנהוג במלחמת מצוה כלפי אותם שמוכנים להכנע. "אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו שלום אחד מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצוה...אם השלימו וקבלו שבע מצות שנצטוו בני נח עליהן אין הורגין מהן נשמה והרי הן למס, שנאמר יהיו לך למס ועבדוך, קבלו עליהן המס ולא קבלו העבדות או שקבלו העבדות ולא קבלו המס, אין שומעין להם עד שיקבלו שניהם, והעבדות שיקבלו הוא שיהיו נבזים ושפלים למטה ולא ירימו ראש בישראל אלא יהיו כבושים תחת ידם, ולא יתמנו על ישראל לשום דבר שבעולם, והמס שיקבלו שיהיו מוכנים לעבודת המלך בגופם וממונם, כגון בנין החומות..."
2. הרמב"ם (הלכות מלכים פרק ו' הלכה ה') מביא את הדברים הבאים: "שלשה כתבים שלח יהושע עד שלא נכנס לארץ, הראשון שלח להם מי שרוצה לברוח יברח, וחזר ושלח מי שרוצה להשלים ישלים, וחזר ושלח מי שרוצה לעשות מלחמה יעשה..."
וכך אכן נעשה כפי שמובא בירושלמי (פ"ו ממסכת שביעית): שלש כתבים שלח יהושע לארץ ישראל עד שלא יכנס לארץ מי שהוא רוצה לפנות יפנה להשלים ישלים לעשות מלחמה יעשה גרגשי האמין להקב"ה והלך לו לאפריקי...גבעונים השלימו... ל"א מלכים עשו מלחמה ונפלו.
הכסף משנה על הרמב"ם מציין שיש מחלוקת בין הרמב"ם לראב"ד האם ניתן להציע את האפשרויות הנ"ל לאחר הכניסה לארץ. הראב"ד סובר שמשנכנסו ישראל לארץ שוב אין מקבלין אותו. והרמב"ם סובר שלא נאמר בגמרא "עד שלא יכנסו לארץ" אלא לומר אימתי שלח להם אבל ודאי אף לאחר שיכנסו ישראל לארץ אין מניעה מלקבל מי שמשלים איתם.
3. הגדרות מסוג זה יש לברר הן במישור ההלכתי והן במישור המעשי. שאלה זו רחבה ועמוקה ויש לשאול את גדולי ומאורי הדור בענין. אין זה נכון שכל אדם יכריע בהלכות ציבור כגון אלו.
4. השולחן ערוך (ס' קכ"ח סע' ו') פסק שיש ליטול ידיים לברכת כהנים גם אם נטל ידיו בבוקר, אך כתב המשנה ברורה (סק"כ) שאף על פי כן, אם לכהן אין מים יוכל לשאת את כפיו ולברך ברכת כהנים ולסמוך על נטילת ידים בבוקר אם יודע שידיו נשמרו בנקיות ולא נגע במקום מטונף.
5. אין הבדל בין לוי שנוטל את ידי הכהן לכהן שנוטל לעצמו את ידיו בכל סדר הנטילה.
6. המנהג הוא שהכוהנים חוזרים ונוטלים את ידיהם לנשיאת כפים של תפילת מוסף אף שלא הסיחו את דעתם משמירת הידיים בנקיות. (כף החיים סי' קכ"ח ס"ק ל"ח). כאמור לעייל אם נטל הכהן ידיו לפני נשיאת כפים של שחרית ולא הסיח את דעתו משמירת ניקיונם, ודאי שיוכל לשאת את כפיו במוסף אם נקלע למצב שאין לו מים.
7. נחלקו הראשונים האם צריך הכהן ליטול את ידיו לפני נשיאת כפים אם ידיו נקיות מנטילת הבוקר. דעת רש"י ותוס' היא שיש לחזור ליטול ידים אף כהן שנטל ידיו בשחרית, ולדעתם יש לברך על נטילה זו. אך הרמב"ם סובר שלא צריך הכהן ליטול את ידיו כלל אם נטל ידיו שחרית, ופשוט, שאין לברך על נטילה זו לפי שיטתו.
בפסיקת ההלכה אנו נוקטים כשתי הדעות על פי כללי הפסיקה. אנו חוששין לדעת רש"י ותוס' ומצריכים את הכהן לחזור וליטול ידיו אף אם נטל ידיו בשחרית, מכל מקום לענין ברכה ספק ברכות להקל, שמא הלכה כדעת הרמב"ם שאין תקנה מיוחדת ליטול ידיו לנשיאת כפים, ולכן יכול לסמוך על מה שנטל ידיו בשחרית, וממילא לדעתו אין לברך על נטילה זו, ולכן נוטלים בלא ברכה.
אליה רבה (סימן קכח ס"ק י"ג) מוסיף הגדרה: "אפשר לא נתקנו ברכת נטילת ידים אלא לאכילה או בנטילת ידים שחרית".
יש לציין את דברי הפוסקים שאם כהן נטל ידיו בשחרית ולא בירך על נטילת ידים יוכל לברך על נטילת ידים לפני נשיאת כפים. (מג"א סי' קכ"ח ס"ק ט').
יום טוב


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il