ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מכסה של סיר בשבת | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ג אדר א' תשע"ו

מכסה של סיר בשבת


הרב בניהו שרגא

שאלה:
האם מותר בשבת להניח מכסה על סיר שעומד על האש?

תשובה:
שלום וברכה,

אסור להניח מכסה על סיר המונח על גבי האש באחד מהמקרים הבאים:

1. כשהתבשיל אינו מבושל כל צרכו או אפילו יש ספק בכך. טעם האיסור כי הכיסוי גורם לתבשיל תוספת של בישול.

כשהתבשיל מבושל לגמרי אך העצמות שבתוכו טרם בושלו-
דעת הגרשז''א והאור לציון לאסור ויש המקל באופנים מסוימים [עיין במקורות והרחבה בהמשך].

מותר להחזיר את המכסה אם ברור לו שהתבשיל התבשל כל צורכו ואין בדעתו לאכול את העצמות אף שהוא מסופק אם העצמות מבושלות לגמרי.

כשאסור לו להחזיר את המכסה ובטעות כן החזירו-
הורה האור לציון להוריד את הסיר מע''ג האש או להסיר את המכסה כדי לא להיכשל באיסור בישול.

2. כשמותר להוריד הסיר מעל האש ולהחזירו אח''כ למקומו על האש [ע''פ דיני החזרה]-
יש מי שכתב שכדאי להחמיר וקודם להורידו מע''ג האש ורק אח''כ לכסותו במכסה שלו ולהחזירו בחזרה לאש.
הטעם-לחשוש לדעה שכיסוי נחשב כהגסה והגסה אסורה ע''ג האש.

3. כשהמכסה רטוב-אסור לכסות פן תיפולנה הטיפות הצוננות שבתחתית המכסה לתוך התבשיל ויתבשלו. [שש''כ בהערה שם].
וכך כתב ב'מלאכת שבת' עמ' קב וציין שזו בעיה גם לאחר שהסיר הורד מע''ג האש.

4. לגבי סיר ענק שנמצא לפעמים במוסדות-עיין בהרחבה.

בזכות הקפדה זו שנזכה לגאולה שלמה לאלתר [שבת קיח: בשם רשב''י]



מקורות והרחבה

אסור להניח מכסה באחד מהמקרים הבאים:

1. כשהתבשיל אינו מבושל כל צרכו או אפילו יש ספק בכך. טעם האיסור כי הכיסוי גורם לתבשיל תוספת של בישול. [מנחת שלמה סימן ו /שמירת שבת כהלכתה פ''א סע' לה / שו"ת אור לציון חלק ב פרק יז - דיני שהיה וחזרה והטמנה ט].

כך כתב גם הרב שטרן ב'מלאכת שבת' עמ' קא וציין דוגמא שכיחה לכך שאם הרים את מכסה הסיר של החמין בשבת לראות אם יש מספיק מים יהיה אסור לכסותו בחזרה אם התבשיל לא בושל כל צרכו [ובפרט אם יש שם עצמות].

כך לכאורה מפורש ברמ''א אורח חיים הלכות שבת סימן רנט סעיף ז
'...ונ"ל הא דמותר לחזור לסתום התנור, היינו ביום דכבר כל הקדירות מבושלות כל צרכן, אבל בלילה סמוך להטמנתו דיש לספק שמא הקדירות עדיין אינן מבושלות כל צרכן, אסור לסתום התנור דגורם בישול כמו שנתבאר סימן רנ"ז סעיף ד'...'.

ואף שהסיר הורד מהאש אסור לכסותו [שש''כ שם ובהערה].
מציין לכך את המקור- ביאור הלכה סימן רנז סעיף ד
'כתב בספר בית מאיר דכשמטמין דבר רותח שעומד ברתיחתו ומתבשל אף שמטמין בדבר שאין מוסיף הבל אלא מעמידו בחמימותו וברתיחתו כל שעה שמאריך הרתיחה והבישול מתבשל המאכל יותר ובהוספה גורם בשול ... וכן מוכח בבאור הגר"א דסבר כהבית מאיר... ולכן לא העתקתי דברי המ"א להלכה'.
אמנם נראה מלשון זו שדווקא כשהסיר רותח ומעלה בועות אסור [פסקי תשובות רנז אות ז בהערה 53].

אם התבשיל מבושל כל צרכו אך העצמות בתבשיל טרם בושלו לגמרי-
יש האוסרים לכסות משום בישול העצמות [מנחת שלמה שם /שש''כ שם / אור לציון שם /מלאכת שבת עמ' קא]

האגרות משה או''ח ח''ד עו-עז חשב להקל אך ציין שכיון שכך הורה הגרשז''א לאסור, אז אין להקל לבני א''י האוכלים זאת.
וזה לשון האג''מ בסוף דבריו:
'...הארכתי בזה לבאר דעתי לדינא אבל חס לו להקל בא"י לאלו שאוכלין אותן כיון שהדר"ג הורה כן ויודע יותר דרך תושבי א"י'.

ויש האוסר לכסות רק אם מתכוון לבשלם או שדרכו לאכול את העצמות [ילקו''י שבת ח''ג סימן שיח הלכה עח בהערה שם. ועיין מה שכתב שם בשם אביו הדגול].

וזה לשון שו"ת שבט הלוי חלק ג סימן צג ב
'נשאלתי בענין חזרה בשבת באו"ח סימן רנ"ג שכתב רמ"א דלדידן דוקא נתבשל כל צרכו מותר להחזיר, כיון דקיי"ל דגם בנתבשל במאכל ב"ד וחם עדיין יש בשול אחר בשול, ורצה ת"ח אחד לחדש במבשל בשר ויש בשר רוב ומיעוט עצמות דאע"פ שהבשר כבר הגיע לידי גמר בשול מ"מ כיון שהעצמות עדיין קשים וא"א לאכלם שאסור להחזיר כיון דלגבי דידהו עדיין צריך בשול. ובעניותי סתימת הפוסקים לא משמע כן, אלא דעל עיקר התבשיל דנין, וכן בעצם מה שעומד לאכילה כבר נתבשל ואין דרך לאכול העצמות עצמן, וזה פשוט לענ"ד'.

המנחת שלמה והאור לציון התירו להחזיר את המכסה אם ברור לו שהתבשיל התבשל כל צורכו ואין בדעתו לאכול את העצמות אף שהוא מסופק אם העצמות מבושלות לגמרי.
אך אסרו כשברור שעצמות אינן מבושלות לגמרי.

עוד עיין במנחת יצחק ח''ח ,כה.

כשאסור לו להחזיר את המכסה ובטעות כן החזירו-
הורה האור לציון שם להוריד את הסיר מע''ג האש או להסיר את המכסה כדי לא להיכשל באיסור בישול.

וזה לשון שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן ו
'...בסיום הדברים הנני חוזר על האמור קודם שגם אותם האנשים שאינם רגילים כלל ללעוס את העצמות אפילו לאחר שכבר נעשו רך, דמ"מ אם באותה העיר יש הרבה אנשים שכן אוכלים אותן ומרגישים בזה טעם טוב ומיוחד דאפשר שגם להם אסור להחזיר את הקדירה לפני שהעצמות נתרככו, אלא שלכאורה נראה דאף שכתב הרמ"א באו"ח סוף סי' רנ"ט שאסור לסתום את התנור אם יש ספק דשמא לא נתבשלו עדיין כראוי, מ"מ בנד"ד שאין דעתם כלל על העצמות נראה דבמקום ספק יש להקל, אבל מ"מ אלה שכן רגילים לאכול אותם צריכים שפיר להזהר אפילו במקום ספק. והלום נודע לי ממוכרי בשר שגם עצם החזה של עגלים צעירים כשמתבשל זמן ארוך על האש הוא נעשה רק /רך/ וטוב למאכל, ורבים קונים את זה במיוחד כדי לתת אותם תוך החמין של שבת שעומד כרגיל על האש זמן ארוך וכשמתרככים הם נלעסים היטב ונהנים מזה, וצ"ע טובא דמה טעם לא הזכירו הפוסקים להזהר מהחזרת קדירה כזו בליל שבת עד שגם העצמות הרכים יתרככו ויתבשלו כראוי'.

וזה לשון שו"ת אור לציון חלק ב פרק יז - דיני שהיה וחזרה והטמנה
ט. שאלה. האם מותר להרים את כיסוי סיר החמין כשעודנו על גבי האש ולהחזירו.
תשובה. אם האוכל נתבשל כל צורכו, יכול להרים את הכיסוי ולהחזירו, אבל אם לא נתבשל כל צורכו, אין להרים את הכיסוי, שהרי אחר כך יהא אסור להחזירו, משום שממהר בישולו. ולכן אין להרים את הכיסוי בלילה, אפילו אין בו עצמות, מחשש שמא לא התבשל התבשיל כל צורכו, אלא אם כן הוא יודע בודאי שהאוכל כבר נתבשל כל צורכו. ובבוקר מותר להרים ולהחזיר את הכיסוי, אפילו יש בסיר עצמות בקר, שודאי נתבשלו כבר כל צורכם. ואם שכח והרים בלילה את המכסה, לא יחזירנו על גבי הסיר, ואם החזיר את המכסה, צריך להוציא את הסיר או את כיסוי הסיר מן האש, כדי שלא להיכשל באיסור בישול. ומכל מקום אם לא הוציא את הסיר, האוכל מותר באכילה. והוא הדין שאין לפתוח בלילה את דלת תיבת ההטמנה או להרים את השמיכות אם אינו ודאי שהאוכל התבשל כל צורכו, כיון ששוב לא יוכל לסגור ולכסות מחשש איסור בישול. ואם ודאי לו שהאוכל התבשל כל צורכו ורק על העצמות מסופק אם התבשלו, ואין בדעתו לאכול את העצמות, מותר לו לשוב ולכסות את הסיר או לסגור את תיבת ההטמנה.


2. כשמותר להוריד הסיר מעל האש ולהחזירו אח''כ למקומו על האש [ע''פ דיני החזרה], אז כדאי להחמיר וקודם להורידו מע''ג האש ורק אח''כ לכסותו במכסה שלו ולהחזירו בחזרה לאש.

לכן כשהסיר עומד על גבי אש מכוסה-טוב להחמיר ולא לכסותו בעודו על האש כיון שהכיסוי נחשב כהגסה, אלא יסירנו מעל האש, יכסנו ואח''כ שוב יחזירו לאש כשקיימים תנאי החזרה [שש''כ שם הערה צד].

כך גם כתב ב'מלאכת שבת' שם לפי הדעות שכיסוי נחשב כהגסה ו'הכל בו' אסר הגסה בסיר שע''ג האש אף שהתבשיל מבושל כל צרכו.
מוסיף שם שגם למחמירים אפשר להקל להסיר את הסיר מעל האש, לכסות את הסיר [כשמבושל כל צרכו] ולהחזירו ע''ג האש המכוסה.

ב'תשובות והנהגות' ח''א, רז אות ג כתב שנוהגים להקל להניח המכסה על הסיר כשמבושל כל צרכו.
עפי''ז פסק בפס''ת רנז,ב שהמנהג להקל.


3. כשהמכסה רטוב-אסור לכסות פן תיפולנה הטיפות הצוננות שבתחתית המכסה לתוך התבשיל ויתבשלו. [שש''כ בהערה שם].
וכך כתב ב'מלאכת שבת' עמ' קב וציין שזו בעיה גם לאחר שהסיר הורד מע''ג האש.


4. אסור לכסות סיר שפיו רחב הרבה [אף שאינו ע''ג האש] משום אוהל כאשר מכסה את כולו ויש לפחות טפח [8 ס''מ] בין התבשיל לכיסוי.

מה רוחב הפתח של הסיר כדי לאסור לכסותו?
דעת האור לציון כפוסקים המצריכים יכולת קיבולת של 40 סאה.

וזה לשון השו"ת אור לציון חלק ב פרק כח - דיני עשיית אוהל בשבת ה
'שאלה. האם יש בכיסוי סיר בשבת משום איסור אוהל.
תשובה. סיר שמכיל ארבעים סאה, אין לכסותו בשבת. ואם מכיל פחות מארבעים סאה מותר לכסותו בשבת. ואם אין מכסה את כולו, או שמכסה את כולו אך יש בו תבשיל ואין חלל טפח בין התבשיל לכיסוי, מותר לכסותו בכל אופן'.

אמנם דעת הגרש''ז אויערבך שלמחמירים אסור כבר כשפיו רחב הרבה אף שאינו מכיל 40 סאה [שש''כ החדש פ''כד הערה עב].

עוד עיין בפס''ת ,שבת סימן שטו אות כ ובהערה 199. ציין שם שיש המקילים.

בעניין מידת 40 סאה-

רמב"ם הלכות כלים פרק ג הלכה ד
'כל כלי שיש בשיבורו אמה על אמה ברום שלש הרי הוא מחזיק ארבעים סאה בלח'.

כלומר-
לדעה שאמה היא 48 ס''מ [הגר''ח נאה]-
שיעור 40 סאה הוא 48*48*48*3=331776 סמ''ק=כלי המכיל 331.776 ליטר.

לדעה שאמה היא 57.6 ס''מ [טפח=9.6 ס''מ. אמה=6 טפחים]-
שיעור 40 סאה הוא 57.6*57.6*57.6*3=573308.94= כלי המכיל 573.308 ליטר.
ישנן עוד דעות אך אכמ''ל.

בשורות טובות לכלל ישראל.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il