ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

תפילת מנחה בערב שבת | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ב שבט תשע"ו

תפילת מנחה בערב שבת


הרב חיים שרייבר

שאלה:
שלום לרב . האם מותר שהזמן דחוק לקבל שבת ואחר כך להתפלל מנחה? תודה

תשובה:
שלום
לכתחילה, מי שיודע שהציבור מתאחר להתפלל מנחה, יתפלל מנחה ביחיד, ויספיק לקבל שבת לפני השקיעה. ואם הוא יודע שיספיק לקבל תוספת שבת בעת חזרת הש"ץ, יתפלל עם הציבור, ובחזרת הש"ץ יקבל על עצמו את תוספת השבת.
אם אכן כבר קיבל שבת כיחיד נחלקו הדעות יש אומרים שניתן להתפלל מנחה (אם אפשר יש לעשות התרת נדרים על הקבלה) ויש אומרים שהתפלל ערבית שתים. וכן הדין אם הזמן דחוק ולא יספיק להתפלל ולקבל שבת לפני השקיעה.
הגרש"ז אוירעבך (הלכות תפילה פרק י"ד דבר הלכה אות ה') נותן עצה לקבל שבת קודם התפלה על תנאי שיוכל להתפלל מנחה רק יוסיף שבזמן האחרון הראוי לתוספת שבת קודם כניסת השבת מקבל
עליו תוספת שבת ללא תנאי.
יום טוב

הרחבה ומקורות
לדעת השו"ע (סי' רס"ג סע' ט"ו) המקבל על עצמו את השבת אינו יכול להתפלל יותר תפילת מנחה, כיון ש"עשהו בעצמו קודש...איך יעשנה אח"כ חול". ולכן מי שקיבל על עצמו שבת לפני שהתפלל תפילת מנחה, הפסיד את תפילת המנחה, ויתפלל ערבית פעמיים, הראשונה לשם ערבית, והשנייה לתשלומין עבור תפילת מנחה. וכן פסק בשמירת שבת כהלכתה (פרק מ"ו סע' ה').
על כן אם אדם נמצא במקום שבו המניין עתיד לסיים את תפילת הלחש של מנחה אחר השקיעה, צריך להקדים ולהתפלל מנחה ביחיד, כדי להספיק לקבל תוספת שבת לפני השקיעה, שמצוות תוספת שבת מן התורה עדיפה על המצווה מדרבנן להתפלל במניין (שמירת שבת כהלכתה פרק מ"ו סע' ה').
אולם דעת כמה פוסקים (שו"ת ציץ אליעזר חלק י"ג סימן מ"ב, ילקוט יוסף סימן רסז סע' ג') דינו של השו"ע נאמר רק בקבלה של יחיד עם הציבור, אך יחיד שקבל על עצמו את השבת יוכל להתפלל מנחה לאחר מכן. וכך כתב שיש "לחלק בין יחיד שקיבל עליו שבת לבין ציבור שקיבלו עליהם את השבת וענה עמהם", ועל כן יחיד "שקיבל עליו שבת ביחיד ונזכר לאחר מיכן שלא התפלל מנחה שיכול שפיר להתפלל עדנה מנחה של חול".
כמו כן נחלקו הפוסקים הנ"ל במקרה שלאישה אין זמן להתפלל מנחה לפני הדלקת נרות או שכבר הדליקה נרות שבת האם תוכל להתפלל כעת מנחה:
המשנה ברורה (סי' רס"ג ס"ק מג) כתב, שאם אין לה שהות להתפלל מנחה קודם ההדלקה, תדליק, ותתפלל ערבית שתים של שבת.
הרב עובדיה (שו"ת יביע אומר חלק ז' סי' ל"ד) כתב שאין דבריו מוכרחים, והאשה זו יכולה להתפלל מנחה לאחר הדלקת נרות. ועל צד היותר טוב תעשה תנאי קודם ההדלקה שאינה רוצה לקבל עליה שבת בהדלקתה.
הגרש"ז אוירעבך (הלכות תפילה פרק י"ד דבר הלכה אות ה') נותן עצה לקבל שבת קודם התפלה על תנאי שיוכל להתפלל מנחה רק יוסיף שבזמן האחרון הראוי לתוספת שבת קודם כניסת השבת מקבל
עליו תוספת שבת ללא תנאי. ומסביר הרב אוירבעך שטעם הדבר הוא שיש לפנינו שני ספקות א. אם מהני תנאי בקבלת שבת. ב. אם תוספת שבת הוא מדין נדר או לאו. ושני ספקות אלו תלויים זה בזה, הסוברים שלא מועיל תנאי טעמם שקבלת תוספת שבת אינה מדין נדר אלא זמן זה נעשה בעצמותו יום שבת ולכן לא מהני תנאי. וא"כ כשמתנה שמקבל שבת על תנאי שיוכל להתפלל לא חלה קבלתו רק להסוברים שקבלת תוספת שבת היא מדין נדר, ולשיטה זו נראה שמותר להתפלל מנחה גם אחר קבלתו. וכדי לצאת ידי כל השיטות במצות קבלת שבת יוסיף שברגע האחרון תהיה קבלתו ללא תנאי ואז גם אם הוא עדין באמצע תפלתו רשאי לסיימה שהרי התחיל קודם השקיעה.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il