שלום לרב, האם קיום ימי הולדת הוא דבר יהודי, שמעתי אומרים שזה חוקות הגויים, ולא מוזכר במקורות בתורה ובחז"ל, ועוד שהר נאמר נוח לאדם שלא נברא משנברא?

טענות אלו ואחרות כדוגמתן הועלו על ידי חכמי האחרונים (האדר"ת, שו"ת דברי יציב, האדמו"ר ממונקטש). יש שציינו שבתורה מוזכר יום הולדת רק לגבי פרעה, "ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו" (בראשית מ, כ). עוד מוזכר במסכת עבודה זרה שבימי "אידיהן", דהיינו בימי חגיהם של הגויים, אסור לסחור עם העכו"ם משום שהם מודים לאליליהם ביום זה, ואחד הימים הללו הוא יום הלידה של המלך. יש להוסיף חיזוק לדבריהם, שבחז"ל הוזכר יום הולדת בנוגע לעמלק, שראה בימי ההולדת יום מזל, ולכן במלחמתו נגד ישראל בצאתם ממצרים העמיד כחיילים את אלו שהיה להם יום הולדת: "לומר, לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו. מה עשה משה, ערבב את המזלות" (ירושלמי ראש השנה). לעומת השוללים, מצאנו רבים המייחסים חשיבות ליום זה. המחייבים ציון יום זה רואים בו חשיבות כקבלת חיות חדשה לשנה כולה (הרבי מליובאוויטש). וכך כתב הבן איש חי: "ויש נוהגים לעשות את יום השנה ליום טוב, וסימן יפה הוא, וכן נוהגים בביתנו. ושמעתי שיש נוהגים לעשות סעודה ביום שנכנס בבריתו של אברהם אבינו, ומנהג יפה הוא וערב לי מאוד אך לא נהגנו בזה בביתנו". בספרו בן יהוידע (ברכות כח, א), הבן איש חי גם הסביר ונתן טעם למנהג להעניק חשיבות ליום ההולדת: הגמרא מספרת כי כשהיה רבי אלעזר בן עזריה בן שמונה עשרה נעשה לו נס ושערותיו הלבינו. היא מציינת שזה קרה "ההוא יומא", כלומר באותו יום, ומכאן שיום ההולדת מסוגל לניסים. נמצא שלדעתם יום ההולדת הוא יום מיוחד גם לבני ישראל, ואין משום חוקות הגויים כאשר מודים לה' ביום זה, ושמחים על שיש לאדם זכות להמשיך ולעשות מעשים טובים. על פי זה אומרים כי מי שצריך לעבור ניתוח ויכול לקיימו ביום הולדתו, הדבר עדיף כי יום זה מסוגל יותר להצלחה. ביתר פירוט מובאים בספר שערי הלכה ומנהג (חב"ד) מעשים שיש לנהוג בהם ביום זה כדי ליצוק תוכן ליום ההולדת, ונביא כמה מהם: לעלות לתורה בשבת שלפני יום ההולדת; להוסיף בנתינת צדקה לפני שחרית ומנחה; להוסיף בכוונת התפילה; להתבונן בגדולת הא ל; ללמוד את מזמור התהילים של אותו הגיל; להוסיף שיעור נוסף בתורת הנגלה ובתורת החסידות; להתבונן במעשיו שצריכים תשובה ולתקנם; לערוך כינוס של שמחה והודיה עם קרוביו, ידידיו ובני ביתו.