ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שאלות בענייני תפילה וקהילה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


א אדר א' תשע"ו

שאלות בענייני תפילה וקהילה


הרב שמואל אריאל

שאלה:
לכבוד הרב, שלום רב. רציתי לשאול את הרב שלוש שאלות:
1) בבית הכנסת שלנו מתפללים ספרדים ואשכנזים. ב"ה, כמעט ולא קיים מתח בתחום זה ואדרבא, תמיד מנסים לבוא זה לקראת זה. רציתי לשאול, מבחינה הלכתית, אם עדיף שאת הגבהת ספר התורה נעשה לפי החזן של שחרית, דהיינו לפני או אחרי הקריאה בתורה, או שעדיף לעשות גם וגם?
2) עד היום היו שיעורי הלכה/אמונה ופעילויות חברתיות נפרדות לנשים וגברים (מדובר על הקהילה הבוגרת). בזמן האחרון מורגשת איזו שהיא חוסר שביעות רצון ובקורת מצד הנשים, שלא מסתפקות או לא מסופקות מהמצב הקיים בעקבות נימוקים משפחתים, דתיים וכו’.
אשמח לשמוע את דעת האם הוא ממליץ במקרה זה, או בכלל, לעשות שיעור משותף שכזה, ואם כן, מה יהיה התוכן והתנאים האולטימטיביים לשיעור שכזה?
3) שאלה שלישית-אישית. לפני שלשה חודשים אבי ז"ל נפטר ואני אומר קדיש. בציבור שלנו, כמו שציינתי, שליחי הציבור הם גם ספרדים וגם אשכנזים ולפיהם-נוסח התפילה משתנה בהתאם.
יוצא מצב שיש קדישים שנאמרים רק לנוסח הספרדים ורק לנוסח האשכנזים (לדוגמא: אחרי "למנצח" שבתפילת מנחה, שלאחר קדיש תתקבל). הבנתי שאני צריך לומר את כל הקדישים לכל הדעות (למשל: בתפילת מנחה ששליח הציבור הוא ספרדי - לומר גם אחרי למנצח וגם אחרי עלינו לשבח). שאלתי: אם אני כבר התפללתי מנחה, לדוגמא, ורק נמצא בבית הכנסת (לומד וכדומה) - האם עדיין עלי לומר את קדיש יתום? האם גם את הקדיש של נוסח הספרדים או רק את הנוסח שלי (נוסח אשכנזים)?


תשובה:
שלום וברכה!

ראשית, אבהיר שהתשובה נכתבת מתוך הנחה שאין רב לקהילה. אם יש רב לקהילה, ודאי שדעתו היא הקובעת.

1) אין צורך לעשות שתי הגבהות, ולא כדאי לקבוע הנהגה שיש בה טירחא דציבורא. אפשר לקבוע שההגבהה תהיה לפי מנהגו של החזן, כפי שהצעת, או שההגבהה תהיה לפי הספר: אם הספר ספרדי יגביהו לפני הקריאה ואם הספר אשכנזי לאחריה. (בדרך השניה יש יתרון, משום שהגבהה של ספר אשכנזי לפני הקריאה יש בה קצת קושי, כאשר לאחר ההגבהה צריך להניח את הספר על גבי הבימה כשהוא פתוח, וצריך להיעזר באנשים נוספים. מאידך, אם בקהילתכם יש רק ספרי תורה מסוג אחד, הצעה כזו תקפח את המנהג השני.)

2) בעיקרון אפשר לקיים שיעורים לגברים ולנשים ביחד, כאשר נשמרת הצניעות (עיין למשל במשנה ברורה שט"ו, ה - ויש לשים לב, שמן ההקשר עולה שאין חובה הלכתית לשים מחיצה; ועיין שו"ת אגרות משה יורה דעה ב סימן ק"ט). אולם ייתכן שישנם בקהילה גברים או נשים שהדבר יפריע להם, והדבר תלוי באופייה של הקהילה. צריך לשקול את הרווח לעומת ההפסד, כדי שלא לגרום למתח בקהילה או למצב שחלק מן הציבור נמנע מלבוא לשיעורים בגלל שהם משותפים לגברים ונשים.
מבחינת התוכן של השיעור, קשה כמובן להמליץ על תכנים ללא הכרה של בני הקהילה. בעיקרון, שיעורים הלכתיים ואמוניים בנושאים שמתאימים לשיעור של גברים לחוד ושל נשים לחוד, יכולים להתאים גם למסגרת של שיעור משותף. נושאים שאינם מתאימים למסגרת כזו, הם נושאים שנוגעים בעניינים שבצניעות, שבדרך כלל ראוי לעסוק בהם במסגרות נפרדות ולא משותפות, וכן נושאים שאינם רלוונטיים לנשים, כמו הלכות תפילין וציצית וכדומה.

3) ראשית - כאשר אתה מתפלל עם הציבור: אתה כותב שאתה אומר את הקדישים על פי מנהג החזן גם כאשר לפי מנהגך אין אומרים קדיש במקום זה. ככל הידוע לי, בקהילות משותפות לספרדים ואשכנזים, בדרך כלל נוהגים אחרת, שבעניין הקדישים הולכים לפי מנהג האבלים ולא לפי מנהג החזן. אבל אם יש אצלכם כלל קבוע בעניין זה, יש ללכת לפי הקביעה של הקהילה.
כאשר אינך מתפלל, אלא לומד וכדומה: בעיקרון אינך מחוייב לומר קדיש במצב כזה, ואם למשל אין בין המתפללים מי שאומר קדיש יתום, אינך צריך להפסיק מלימודך כדי לומר קדיש. אבל אם ממילא אומרים קדיש יתום, ואתה מפסיק מן הלימוד כדי לענות לקדיש, אתה יכול גם להצטרף ולומר קדיש יחד איתם.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il