שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • סדרי הדין והדיון

הלכות עדים

undefined

הרב מרדכי גרוס

י"א מרחשון תשע"ז
שאלה
ב"ה , שלום וברכה ! ידוע לי , שעדים הקרובים לבעלי -הדין, פסולים , משום נגיעה בדבר ,אך , אני לא מבין , למה עדים הקרובים זה לזה (ולא לבעלי -הדין או הדיין) פסולים לעדות ,לאדם זר להם , ומה המקור בתורה או בתושב"ע לפסילתם?
תשובה
שלום וברכה, הגמ' במסכת סנהדרין כח עמ' א דנה במקור הפסול לשני אחים להעיד יחד על אחר. "בנים לעלמא מנלן" ופרש"י "שיהו שנים קרובים פסולין להעיד על אדם מן השוק" בתחילה מזכירה הגמ' את דברי רמי בר חמא שפסול קרובים להעיד על אחר נלמד מסברא, על בסיס הדין שעדות צריכה להיות "עדות שאתה יכול להזימה" כלומר עדות צריכה להיות כזו שאפשר לשנים אחרים להזים אותה ולחייב העדים בעונש. וכיון שאין העדים נעשים מוזמים עד שיזומו כולם, נמצא בעדות שני קרובים יחד, שיוכלו להיות מוזמים רק כאשר יזומו שניהם, וממילא נחשב הדבר שקרוב אחד מוזם על ידי קרובו. רבא דוחה את דברי רב"ח, ומביא ראיה לכך שההזמה נחשבת שבאה מהעדים המזימים, ולא מהשותפים לכת המוזמת. ולכן הגמ' דורשת הדין מפסוק ולומדת ממה שלא כתוב "ובן על אבות" או "הם על אבות". אלא כתוב "על בנים" שהכתוב בא ללמד שאפילו בנים לעלמא פסולים לעדות. ובירושלמי סנהדין ג,ט למדו מקור פסול עדים להעיד יחד על אחר, כרמי בר חמא מסברת מצד דין שבעינן עדות שאתה יכול להזימה. (הרא"ש סנהדרין ג, לב מזכיר הירושלמי, והר"ן על מסכת כתובות סוף פ"ב (יב עמ' ב בדפי הריף) מרחיב בעניין. ומזכיר נפקא מינה בין שני המקורות השונים) בברכה, הרב מרדכי גרוס.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il