שאלתי את תנובה בטלפון לגבי ארגז שרציתי לקחת לאופניים והם אמרו לי שאין להם בעיה אם בעל החנות נותן לי

בשיחה שערכתי עם הרב וייטמן שליט"א רב תנובה (כאן המקום להודות לו על תשובתו המהירה בתוך כל עסקיו), אמר לי מסברתו שבוודאי תנובה אינה יכולה לשלוט בכל הארגזים המחולקים במרכולים ברחבי הארץ וכפי הנראה כל בעל מרכול מקבל בפקדון את הארגזים עם מוצרי החלב, ובמקרה שאינו משיב אחד מהם הרי הוא מחוייב בתשלום על הארגז. ממילא ניתן להבין את שנאמר לך, שהשבת האבידה בנידון זה היא לבעל החנות, אם ניתן לזהות מאיזו חנות יצא ארגז זה, על פי כללי השבת אבידה הרגילים. עם זאת, יש לעיין בשאלה שיכולה להשאל והיא: מתי יצא הארגז מרשות תנובה? והרי למדנו בגמרא (וכך נפסק להלכה, שו"ע חושן משפט סימן רס"ב ג') שיאוש שלא מדעת אינו יאוש ובזמן שהארגז יצא מרשות בעל החנות (ובעל החנות התחייב בתשלום עליו) הרי דבר זה אינו ידוע לתנובה, ורק כשיגיעו לאסוף בחזרה מבעל החנות יתגלה הדבר ויתברר שהם מתייאשים ממנו רק לאחר שכבר אבד (ואף אולי כבר הגיע לידי המוצא)? על כך יש לענות על פי דברי הגמרא (בבא מציעא כא:) בדין התאנים הנושרות מן העץ שמותר לקחתם מן הרצפה, שהרי הבעלים מתייאשים מהם לאחר נפילתם. ומניין שעכשיו יודע הבעלים שנפלו? אלא שאמרה הגמרא שהבעלים מתייאש מראש מכל תאנה שנופלת ואין צורך ידיעה על זמן כל תאנה שנופלת. אף כאן תנובה מתייאשת מן הארגז שבעל החנות קיבל ומתחייב בתשלום עליו מראש, ודבר זה מועיל אף לשיטת אביי.