לכבוד הרב שלום וברכה, רציתי לשאול בעניין שיטת הגר"א בפסיקה ע"פ הקבלה הלכה למעשה, בעקרון מצאנו 4 שיטות בפסיקה ע"פ הקבלה, שיטת הרדב"ז (האשכנזים) מובא במשנה ברורה ס’ כה ס"ק מב "כתב הכנה"ג בכללי הפוסקים כל דבר שבעלי הקבלה והזוהר חולקין עם הגמרא והפוסקים הלך אחר הגמרא והפוסקים מיהו אם בעלי קבלה מחמירין יש להחמיר ג"כ ואם לא הוזכר בגמרא ובפוסקים אף על פי שנזכר בקבלה אין אנו יכולין לכוף לנהוג כך, ודין שאין מוזכר בהיפוך בש"ס ופוסקים יש לילך אחר דברי קבלה , וגם במקום שיש פלוגתא בין הפוסקים דברי קבלה יכריע:" - שעקרונית לא הולכים ע"פ הקבלה מלבד הכרעת מחלוקות. שיטת הב"י: בית יוסף או"ח לא "ומאחר שבתלמודא דידן לא נתבאר דין זה בפירוש מי יערב לבו לגשת לעבור בקום עשה על דברי רבי שמעון בן יוחי המפליג כל כך באיסור הנחתן:," - שכאשר יש מחלוק זוהר מקובלים בדבר שלא הוזכר בש"ס הולכים לפי הזוהר. שיטת הרב חיד"א: ברכי יוסף אורח חיים סימן מו ס"ק יא יא. "כי אף דקבלנו הוראות מרן קים לן דאלמלא מרן אף הוא ראה דעת קדוש האר"י זצ"ל, גם הוא יורה לברכה." שהולכים לפי האר"י כי מרן היה פוסק כך. שיטת החת"ס:שו"ת חתם סופר (ח"א או"ח נא) "וכן אני אומר כל המערב דברי קבלה עם ההלכות הפסוקות חייב משום זורע כלאים פן תוקדש המלאה הזרע אשר תזרע" - אין הולכים ע"פ הקבלה כלל. שיטת הגר"א ע"פ תלמידיו היא שאין כל סתירה בין הנגלה לנסתר ואם נראה שנסתר לא הבינו כראוי את הפשט או בנגלה או בנסתר מובא בעליות אליהו, (מעלות הסולם הערה ז), וכן כתב הערוך השולחן או"ח כה. שאלתי היא לפי הגר"א מה בפועל עושים אם נראה שיש סתירה , שהרי איך נפסוק וודאי לא הבנו את הפשט נכון?

נלע"ד שלדעת הגר"א אם רואים שיש מחלוקת יש ללכת אחר המנהג שנהגו רוב העם עפ"י גדולי התורה. כי בוודאי שאותם הגדולים שהנהיגו הבינו את הדברים בדרך שאין בה סתירה ועל כן הנהיגו את המנהג וכן על פי הידוע שהקב"ה משרה את קדושתו על ישראל ולא יתן שיטעו. כפי שנאמר בפסחים אם אינם נביאים בני נביאים ובמקומות רבים פוק חזי מאי עמא דבר. ועוד.