ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אריכות התפילה בשבת וחג | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ז אדר ב' תשע"ו

אריכות התפילה בשבת וחג


הרב שמואל אריאל

שאלה:
שלום לרב,
רציתי לשאול שאלה שהרבה זמן אני חושב עליה. אני לא זוכר איפה קראתי את זה, אולי בגמרא, כתוב שקיצצו את תפילת שמונה עשרה של שבת וחגים במקום 18 ברכות ל-7 ברכות כדי שיהיה זמן לשבת עם המשפחה או ללמוד תורה (אם אני לא טועה). השאלה שלי היא אז למה היום מאריכים את הברכות לפני ואחרי תפילת שמונה עשרה?


תשובה:
שלום וברכה!

במקורות מוצאים שני הסברים לכך שתפילת העמידה של שבת ויום טוב היא קצרה, ויש בה שבע ברכות במקום תשע עשרה:

במדרש תנחומא (וירא, א') מוסבר, שבשבת משמיטים מן התפילה את ברכות הבקשה, משום שהדבר עלול לגרום לאדם צער, כאשר הוא נזכר בצרכיו ובצרות שעליהן יש להתפלל, ואין לבוא לידי צער בשבת. כך נראה גם בירושלמי (ברכות ה', ב), שהסיבה לכך שבתפילת מוצאי שבת מזכירים את ההבדלה ("אתה חוננתנו") בברכת חונן הדעת, היא משום שאסור לבקש בקשות בשבת, ולכן מבדילים בברכה שפותחת את ברכות הבקשה. כפי דרך זו מופיע גם בכמה מן הראשונים (עיין למשל שו"ת הרמב"ם סימן ר"ח; מחזור ויטרי סימן ק"מ; מאירי מגן אבות כ"ד).
לפי דרך זו, אין כל קושיה בכך שהתפילה בשבת מתארכת בהוספות שונות. שכן הבעיה היא דוקא לבקש בקשות ולהתחנן על דברים שעשויים לגרום צער, אבל אין בעיה להאריך בשבת בפרקי שבח והודיה וכדומה.

אך בגמרא בברכות (כ"א א) מסבירים את העובדה שאין מתפללים בשבת את תפילת שמונה עשרה במלואה, באופן שונה: "רבנן הוא דלא אטרחוהו, משום כבוד שבת". מלשון זו משמע בפשטות, שהשמטת ברכות הבקשה אינה משום שהתוכן שלהן עשוי לגרום לצער, אלא בכדי שלא להאריך בתפילה וכדי לפנות את הזמן לעניינים שיש בהם כבוד השבת, וכפי שהצגת. וכך אכן הסבירו כמה מן הראשונים (עיין למשל אור זרוע הלכות סעודה קצ"ט; אך יש ששללו פירוש זה, והסבירו גם את דברי הגמרא כפי ההסבר של המדרש והירושלמי - עיין למשל בספר המנהיג הלכות שבת).
על פי הסבר זה, אכן עולה שאלתך - אם אכן ראוי לקצר בתפילת שבת, מדוע מאריכים בתפילה בשבת ויום טוב בהוספות שונות, כך שבסופו של דבר התפילה ארוכה בהרבה מאשר בחול?
אולם יש לשים לב, שאריכות התפילה בשבת וחג אינה תופעה חדשה, אלא כך מופיע כבר בדברי חז"ל, שבשבת יש להוסיף את קריאת התורה ותפילת מוסף, וביום טוב גם הלל. דהיינו, שאותם חכמים עצמם שקיצרו את תפילת העמידה בשבת ויום טוב, תיקנו לעומת זאת תקנות שמאריכות את התפילה בימים אלה. לגבי קריאת התורה, חכמים אף תיקנו במפורש להאריך בה בשבת ויום טוב יותר מאשר בקריאת התורה של ימי החול (מגילה כ"א א), והסיבה לכך היא משום שבשבת ויום טוב אנשים פנויים ממלאכה ויכולים להאריך בשהייה בבית הכנסת (עיין רש"י שם). ולכאורה הדבר קשה - אם חכמים חששו לטירחה באריכות התפילה בשבת ויום טוב, מדוע הם תיקנו תוספות אלה?
ייתכן להציע על פי שיטה זו, שחכמים ביקשו ליצור איזון: מצד אחד הם ראו צורך לתקן תקנות אלה של קריאת התורה בהרחבה ותפילת מוסף, שיש בהן כבוד לשבת ותוספת בעיסוק בתורה בשבת. אבל כדי שלא להאריך יתר על המידה, הם קיצרו במקביל את תפילת העמידה (עיין כעין זה בשו"ת משפטי עוזיאל כרך ג', או"ח סימן נ"ז).
עוד יש לשים לב, שחלק משמעותי מן האריכות בתפילת שבת נובע מקריאת התורה, ובעצם חלק זה אינו תפילה אלא עיסוק בתורה. דהיינו שאכן חכמים לא האריכו את התפילה בהרבה על חשבון לימוד תורה, אלא האריכו אותה במעט, והוסיפו לה גם חלק של קריאה בתורה.
עדיין עולה, על פי דרך זו, שאין להאריך בתפילת שבת וחג יתר על האיזון שיצרו חכמים. ואכן יש שהביאו עניין זה, שחכמים קיצרו את תפילת העמידה בשבת, כנימוק לכך שאין להאריך יתר על המידה בתפילת שבת ולהוסיף בה יותר ממה שתיקנו חכמים. (עיין למשל פרי חדש קי"ב, ב - אם כי יש להבהיר, שדבריו אינם אמורים כנגד אורך התפילה המקובל בדרך כלל בימינו, אלא כנגד מנהגים שהוסיפו על התפילה עוד פיוטים רבים, ומחמת זאת היו מאריכים בתפילה במשך שעות רבות, עיין שם.)


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il