ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מיחם שהתנתק מהחשמל והתחבר שוב בשבת | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י אדר ב' תשע"ו

מיחם שהתנתק מהחשמל והתחבר שוב בשבת


הרב שמואל אריאל

שאלה:
שלום,
בשבת בערב שמתי לב שהמיחם לא עובד משום שהחוט שמחבר אותו לחשמל היה מעט רופף. הזזתי את המיחם הצידה וזה גרם לכך שהוא חזר לפעול ורתח שוב.
המים הורתחו לפני שבת והיו עדיין חמים מאד כששמתי לב שהמיחם היה כבוי.
האם מותר להשתמש במים החמים מהמיחם בשבת?
תודה.

תשובה:
שלום וברכה!

מן השאלה לא ברור מה בדיוק היתה הכוונה בהזזת המיחם, ולפיכך נתייחס לכל האפשרויות:

א. אם ההזזה נעשתה במכוון כדי שהמיחם יידלק, ומתוך ידיעה שאסור לעשות זאת בשבת, הרי מעשה כזה מוגדר כ"מזיד". באופן עקרוני, אדם שעשה פעולה האסורה בשבת במזיד, אסור לכולם ליהנות מן התוצאה של המעשה בשבת, ולאותו אדם שעשה את המעשה אסור ליהנות מן התוצאה לעולם. (שולחן ערוך שי"ח, א. במקרה המסויים הזה יש מקום לדון על השימוש במים, כדלהלן בסוף התשובה, אך עצם הפעולה היא ודאי אסורה.)

ב. אם ההזזה נעשתה במכוון כדי שהמיחם יידלק, אבל מתוך אי ידיעה, שחשבת שמותר לעשות פעולה כזו, הרי זו כמובן טעות, אבל זה נחשב כ"שוגג". במקרה של עשיית מלאכה דאורייתא בשוגג, הדין הוא שאסור לכולם ליהנות מתוצאות המלאכה במהלך השבת, אבל לאחר השבת מותר לכולם ליהנות ממנה, גם לאותו אדם שעשה זאת (שולחן ערוך שי"ח, א; ועיין במשנה ברורה שם ס"ק ז', שבמצב של צורך מיוחד מיקל ליהנות מן התוצאה אפילו בשבת עצמה).

ג. אם ההזזה לא נעשתה בכוונה כדי שהמיחם יידלק, אלא הזזת את המיחם מסיבה אחרת לגמרי וכתוצאה מכך הוא התחבר פתאום לחשמל - במקרה כזה נראה שמותר להשתמש במים החמים בשבת.
[נסביר מעט יותר את סיבת ההבדל: "שוגג" משמעו שהאדם עשה מעשה בכוונה, אלא שהוא לא ידע שמעשה זה אסור בשבת, או ששכח ששבת היום. כאן מדובר במצב שונה, שלא התכוונת כלל להדליק את המיחם. מצב שבו האדם עושה פעולה ואינו מודע למשמעותה, נקרא "מתעסק", ובזה יש מן הפוסקים שהקלו ליהנות מן התוצאה בשבת (עי' שמירת שבת כהלכתה, מבוא להלכות שבת, פרק א' הערה קנ"ז). במקרה הזה נראה שזהו גדר קל אפילו יותר, שכן יש כאן שתי פעולות נפרדות: פעולת הזזת המיחם, שמצד עצמה היא מותרת, והתוצאה האסורה, שאינך מתכוונת אליה כלל, של חיבור הזרם. לגבי מצב כזה, הכלל הוא שמותר לעשות את הפעולה המותרת גם אם ישנה אפשרות שתיווצר מלאכה בלי כוונה (כגון ללכת על עשבים, כאשר ייתכן שהם ייתלשו), ואסור רק כאשר באופן ודאי תיווצר מלאכה (כגון ליטול ידים בגינה, שבוודאי זה משקה את העשבים). דהיינו, שאם היית באה לשאול "האם מותר לי להזיז את המיחם מסיבה אחרת, כאשר ייתכן שזה יגרום בלי כוונה להדלקת החשמל?", היה צריך לומר לך שהדבר מותר, שהרי זו לא הכוונה שלך וזו לא תוצאה ודאית. ואם כך, שהמעשה מצד עצמו היה מותר לך לעשותו, הרי גם אם בפועל קרה שבעקבות זאת נוצרה מלאכה מותר ליהנות מתוצאותיה.]

מלבד החילוק הזה בין הכוונות השונות של הפעולה, יש לדון מכיוון נוסף, כפי שציינת - משום שהמים לא הספיקו להתקרר, והיו עדיין חמים מאד. במצב כזה, הפעולה שעשית בעצם לא חיממה את המים אלא רק מנעה את התקררותם, ובאופן זה, שהמלאכה רק משמרת את המצב הקיים, התוצאה אינה נאסרת בהנאה (עי' שולחן ערוך רנ"ז, א', משנה ברורה שם ס"ק ח', ושמירת שבת, מבוא להלכות שבת, פרק א' סעיף ל"ד אות ז'). אולם יש להדגיש, שגם אם אכן המים יהיו מותרים בשתייה, עדיין אסור לחלוטין לעשות פעולה מכוונת כדי להדליק את המיחם.

(בשולי הדברים: ישנם מצבים שבהם חוט חשמל רופף עלול לגרום לדליקה. במצב כזה יש לכבות את המתג או לנתק את החוט מן השקע גם בשבת, ובמידת האפשר עדיף לעשות זאת בשינוי.)


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il