ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

תפילה בציבור | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י"ד ניסן תשע"ו

תפילה בציבור


הרב בניהו שרגא

שאלה:
שלום לרב. אם אני מתחיל התפילה בבית(יותר ישוב הדעת) ונכנס לבית הכנסת שהציבור מתחיל תפילת העמידה ומתחיל איתם האם נחשב לי תפילה בציבור? תודה ואם אני מתחיל תפילת העמידה מעט לפני הציבור(כי אני מאריך כדי להספיק תחנון אם הציבור) האם נחשב לי תפילה בציבור? תודה

השאלה נשאלה בהמשך לשאלה "מה עדיף? תפילת יחיד בשפתיים מלאות או תפילה בציבור עם דילוגים"

תשובה:
שלום וברכה

א. התחלת עמידה שלך יחד עם התחלת העמידה של הציבור נחשבת לך כתפילה בציבור.
אמנם ,כדאי לפתח יכולת להיות עם הציבור מהתחלת התפילה כדי לענות על קדיש וברכו. מרוויחים בכך גם את העצמה של הציבור [שנמצאת גם בתחילת התפילה].
לפעמים ההגעה המאוחרת לבית הכנסת בשעה שמתפללים עמידה, יכולה ליצור חשדות אצל אנשים שהנך מאחר.
לפעמים הגעה מאוחרת מותירה את האדם ללא מקום נורמלי להתפלל בו עמידה ללא הפרעה.

ב. להתחיל עמידה מעט לפני הציבור [כגון כשהציבור נמצא באמצע ברכת 'אמת ויציב'] נחשבת תפילה בציבור.

אך אין חובה לעשות כן. [יביע אומר]. חזרת הש''ץ נחשבת גם בשבילו כי תפילתו כלולה בתפילת הציבור [בן איש חי].

יש אומרים שעדיף לא לעשות כן כי אסור להקדים תפילתו לתפילת הציבור כשנמצא עמהם. כ''ש שאוסרים להקדים בתפילת מנחה וערבית כי אז מפסידים את אמירת 'יהא שמיה רבה' בקדיש שמעלתו גדולה אף ממעלת קדושה.[מעשה רוקח].

חג כשר ושמח לך ולכל העם הנפלא שלנו


מקורות והרחבה ל-ב'
שו"ת יביע אומר חלק ב - אורח חיים סימן ז
כלל העולה שהמאריכים בתפלתם רשאין להקדים את הצבור, ולעמוד בתפלה באמצע ברכת אמת ויציב, ולהשיג לענות קדושה. וזה יותר נכון ממה שימהרו בתפלתם, דאתו למטרד, ויש בזה עירבוב הכוונה. ואפשר ג"כ שיבואו לבלע את הקודש בהבלעת תיבות ואותיות. וכיו"ב מבואר בתשובת ר' אברהם בן הרמב"ם ריש ס' מעשה רוקח (ד"א ע"ב), שהממהרים בתפלה בכדי להשלים תפלתן קודם שיגיע הש"צ למודים, ד"ז מביא לידי עון גדול, להיותו מחייב המהירות באמירת התפלה, ושבוש הכונה ותליית המחשבה כדי להקדים לש"צ, ותהיה אז צורת התפלה קבע ולא תחנונים. ע"ש. ע"ע בס' בית מנוחה (דקנ"ו ע"א). וע' בתשו' ישכיל עבדי ח"א (סי' ג) שכתב שיש למהר להשיג לענות קדושה, רק שלא יבלע וידלג תיבות ואותיות. ע"ש. ולא זכר שר ד' הר"א בן הרמב"ם הנ"ל. ואולי יש לחלק במהות המהירות, והכל לפי מה שהוא אדם. אך יותר טוב התיקון השני שכתב שם שיקדים להתפלל לפני הצבור. וכנ"ל. ומ"מ אין זה הכרח, ואם ירצה יתחיל להתפלל עם הצבור, ואם יפסיד עניית קדושה אין בכך כלום. וכ"כ הרב החסיד הפרד"ס ז"ל בס' אות היא לעולם ח"ב (סי' קלד) שכן היה עושה מעשה מתחלה. אלא שאח"כ חזר בו והיה ממתין בשירה חדשה, ומ"מ לא היה משיג במודים. ולכן בקש שהקהל ימחלו על כבודם וימתינו לו. וכן עשו. עש"ב. (וכעת אמ"א). ותינח מר דאפשר ליה לפיוסינהו. וכדעת הרבה פוסקים דמהני מחילה בצבור, ע' בשו"ת נשמת כ"ח (סי' ט), ובשו"ת מכתב לחקיהו (ר"ס ט). אבל היכא דא"א יש לעשות כאמור. והנלע"ד כתבתי.

בן איש חי שנה ראשונה פרשת כי תשא סעיף ו
'...דהמתפלל עם הציבור והאריך בתפלתו ולא שמע החזרה, שגם תפלתו תהיה שלימה בסוד החזרה, מאחר שנכללת עם תפלת אותם הציבור...'

מעשה רקח הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק י הלכה טז
'...הנוהגים להתחיל קודם כדי לסיים עם השליח ציבור או כדי לענות הקדיש או הקדושה אחר כך מפני שדרכם להאריך יותר מהשליח צבור כוונתם רצויה אמנם נראה דלאו שפיר עבדי חדא דאסור להקדים כאמור ובתפילת מנחה וערבית הם מפסידין עניית הקדיש שקודם התפילה באיסור גמור וכבר ידוע דעניית אמן יהא שמיה רבא עדיף אפילו מקדושה כמ"ש ז"ל וא"כ יש להם להתחיל התפילה עם הצבור ואם יאריכו אחר כך ויפסידו עניית הקדיש או הקדושה מה בכך כיון שהם אנוסים מכל שכן שיכולים לשתוק ולכוין דשומע כעונה כמ"ש הרב ב"י א"ח סימן ק"ט'.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il