ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

עוגיות פפושדו - חמץ שעבר עליו הפסח? | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ט אדר ב' תשע"ו

עוגיות פפושדו - חמץ שעבר עליו הפסח?


הרב עזריה אריאל

שאלה:
שלום הרב!
האם זה נכון שיש בעיה כל השנה לאכול עוגיות פפושדו ,לסוברים שהם חמץ גמור,משום חמץ שעבר עליו הפסח?

תשובה:
לשואלים, שלום וברכה!
הרב מרדכי אליהו זצ"ל סבר שעוגיות אלו הן חמץ גמור לכל דבר ועניין, ואסורות בכל השנה כחמץ שעבר עליו הפסח.
להבנתי, רוב האוסרים את העוגיות הללו אומרים זאת מספק בלבד ובפסח בלבד (וכן בערב פסח אחר חצות היום), כדין ספק דאורייתא לחומרא. לעומת זאת איסור חמץ שעבר עליו הפסח הוא מדרבנן, ונחלקו אחרונים האם החמירו גם בספקו (עיין משנה ברורה סי' תמט סק"ה). הדיון במשנה ברורה שם הוא על חמץ שנמצא אחר הפסח ולא ידוע האם בפסח היה של ישראל או של גוי. כאן הספק הוא מסוג אחר: ספק חמץ שהתעוררה עליו השאלה כבר בפסח. יש אומרים, שבסוג זה של ספק, מאחר שבפסח ההכרעה הראויה בו היא לחומרא, הכרעה זו קובעת גם לאחר הפסח (עיין פרי מגדים סי' תמח, אשל אברהם סק"ג, ושו"ת מהרש"ם ח"ה סי' יד). ויש אומרים שגם בסוג זה של ספק, אע"פ שהיה ראוי להכריע בו לחומרא בפסח - אחרי הפסח אנו דנים בו מצד האמת ולא מצד מה שהיה ראוי לבעליו לנהוג, ולכן אף זה הוא ספק דרבנן לקולא (שו"ת בית אפרים או"ח סי' מא ד"ה ומה שבא בדבריך; וכן מפורש בתשב"ץ ח"ב סי' קצט שחמץ שהיה בו ספק הלכתי בפסח אינו אסור אחרי הפסח).
שיקול עיקרי לענ"ד בנדון זה: הדיון בפוסקים על ספק הלכתי בחמץ נאמר על ספק שאין פוסק הלכה שמכריע בו בימינו לקולא (כגון הלכה שנשארה בספק בגמרא, או מחלוקת ראשונים שהובאה בשולחן ערוך ומקובל להחמיר בה). על כך דנו האחרונים, האם מי שהיקל שלא כדין, וכל רב בימיו שהיה שואל אותו היה משיב לו לחומרא, יכול בכל זאת לסמוך לאחר הפסח על הדעה המקילה. לעומת זאת בנושא שאנו דנים בו מדובר במחלוקת בין פוסקים בימינו, ואלו שנוהגים היתר עושים זאת על פי הוראת חכם גדול שהתירם. והרי איסור חמץ שעבר עליו הפסח הוא קנס חכמים, משום שעבר על "בל יראה ובל ימצא". מעתה יש לשאול: האם שייך לקנוס את מי שנהג להיתר על פי רבו?! ממה נפשך: אם ה"קנס" נקבע על פי השאלה האם הבעלים נהג כשורה או לא - הרי מי שנוהג על פי הוראת רבותיו נוהג כשורה, ולא ראוי לקונסו. ואם ה"קנס" נקבע על פי "האמת" ולא על פי השאלה האם פלוני נהג כשורה (וכפי שנקט בשו"ת בית אפרים הנ"ל), הרי לדעת רוב האוסרים אין כאן אלא ספק חמץ, וממילא בדרבנן זהו ספק דרבנן לקולא.
המסקנה, לענ"ד: מי שאין בידו הוראה אחרת מרבותיו, צריך להחמיר בעוגיות אלו בפסח ובערב פסח, אך לא בכל ימות השנה.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il