שלום הרב הגיע לידי ספר חול (מותחן בלשי), הספר הוא בעברית ועלילתו משולבת בשמות ה’ ממש (י-ה-ו-ה וכדומה) ובחלקי פסוקים ופסוקים שלמים. למרות שניכר שזה לא ממש מתוך קדושה. האם ניתן לזרוק זאת לפח? או שצריך גניזה? תודה

שלום וברכה! אין לזרוק את הספר לפח. אם הדבר אפשרי, יש לגזור את הקטעים או העמודים שבהם מופיעים השמות והפסוקים, ולגנוז רק אותם. אם קשה לעשות זאת, יש לגנוז את כל הספר. הרחבה ומקורות: שמות ה' ופסוקים, גם אם נכתבו על ידי אדם שאינו מאמין, אסור לאבד אותם וצריך לגנוז אותם, כל עוד הכותב התכוון למשמעות של הדברים, דהיינו שהוא התכוון שמילה זו מציינת את שמו של הקב"ה או התכוון לצטט פסוק מן התנ"ך (עיין שולחן ערוך יו"ד רפ"א, א). כמה מן הפוסקים דנו לגבי עיתונים וספרים של חול שיש בהם דברי תורה, והיו שהעלו סברות להקל בכך, משום שרוב הספר או העיתון הוא דברי חולין. למעשה, יש מן הפוסקים שהחמירו בכך לגמרי, שכל דבר תורה טעון גניזה, גם אם הוא מודפס בתוך ספר או עיתון שרובו דברי חול (עיין למשל שו"ת שלמת חיים יו"ד קלז-קלח; שו"ת משנה הלכות ז', קפג); יש שנטו להקל כאשר מדובר בדברי תורה, כגון מאמרי חז"ל ופרשנים וכדומה, אך לא כאשר מדובר בשמות ה' או בפסוקים (עיין שו"ת תשובות והנהגות א', תקנג); ויש שסברו להקל מעיקר הדין אפילו בשמות ה', אך לא בשם הוי"ה (עיין אגרות משה יו"ד א', קע"ב). ממילא, במקרה הנידון, שמדובר בשם הוי"ה, לכל הדעות הוא טעון גניזה ואין לזורקו לפח. יחד עם זה, במידת האפשר, ראוי שלא לשים בגניזה דברי חול שאינם טעונים גניזה, משום שהדבר מהווה בזיון לדברי הקודש שבגניזה, וגם מגדיל את כמות הגניזה ללא צורך (עיין למשל שו"ת תשובות והנהגות ג', שכד). לפיכך, אם הדבר אפשרי, יש לגזור את הקטעים או העמודים שבהם מופיעים השמות והפסוקים, ולגנוז רק אותם.