שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • שאלות על ה'

חילול השם מתוך עוני ומצוקות

undefined

הרב יעקב כהן

ט"ו מרחשון תשע"ז
שאלה
שלום הרב שאלה לגבי חילול השם. לפעמים אני מקבל תשובה מאנשים חרדים שהכל השגחה פרטית ואדם צריך להשליך את עצמו על השם ולא לשאול שאלות מיותרות על הבורא כי הוא אל זן ומפרנס לכל וצריך ללכת בפשיטות. אני מאוד מאמין בגישה זו אבל לכאורה זה ממש לא ניראה מציאותי והיות והבורא ביקש לא לעשות חילול השם. האם ניראה לכבודו הגיוני מלכתחילה להיות "נטל על הבריות" ולהזדקק למתנות בשר ודם? אדם צריך לשאוף לחיות כפי שהבורא שם אותו שם.. אבל ברגע שאדם עושה חילול השם ומפיל את חייו על אנשים אחרים איפה קידוש השם שלו ? איפה ה"איש תחת גפנו תחת תאנתו" רוב הצרות של האדם בעולם שהוא לא מסתפק במה ששלו.. ומה לגבי הבאת ילדים מרובים לעולם בטענה שכל אחד מביא איתו " ברכה" ושפע" איפה זה כתוב בתורה שצריך להביא כל כך הרבה ילדים על חשבון " דוחק" ולחץ נפשי במשפחות חרדיות ועוני ולחיות בצמצום על חשבון דאגות והפלת פחדים מיותרים בבית ליד הילדים והריצה לקופות גמ"ח על חשבון ביטול התורה.... כי אם קמח אין תורה .... מה הקידוש השם בהתנהגות מסוג זו חסרת אחריות בטענה שאלוקים זן את הכל.... וצריך אמונה ובטחון ובנתייים כלפי חוץ יש חילול השם כי אדם חי בפערים בין הרצון של הבורא לחיות באיזון והרמוניה ולא אחר משקעים ומרדפים שאדם בכבודו ובעצמו מסבך את עצמו... אני מאמין שאדם צריך לחיות בצורה כזו בעולם שהוא חי את חייו ואינו נותן לאנשים אחרים בסופו של דבר לגדל את ילדיו.. מגיע לילדים לקבל את כל הטוב... ולא לראות הורים שכל היום חיים במרדפין וצמצום על חשבונם. אין כמו לחיות ברווח ולא בצמצום... מה דעתך? הכוונה על חרדים שחיים בצמצום אך למעשה מאחורי אמונתם בבורא הם חיים על " חשבון אחרים" ? למה שאדם לא יהיה שקול בבחירותיו ויחיה את חייו בשפיות? נ.ב אני בעד לעזור למסכנים ולעניים אבל בכל זאת זו לא הדרך לחיות בצורה לא מאוזנת שאחר כך אשדם מביא על עצמו עוני. דוגמה נוספת לדעתי של סתירה לבין האמונה . אדם שקנה בית והוא חושב שאחרים יעזרו לו לחסות את המשכנתא שלו ומנצל את רגשותיו של היהודי שהוא במהות גומל חסד... אבל אי אפשר להתנהג בצורה כזו... מלכתחילה. לדעתי זה חילול השם גמור לחיות על חשבון אחרים. תודה אשמח לחוות דעתך
תשובה
שלום וברכה, בסיפור מפורסם של ר' נחמן מברסלב 'מעשה בחכם ותם' שואלת את התם אשתו – האם אינך רואה שאחרים מתאמצים הרבה פחות בעבודתם ובכל זאת מרוויחים רווח גדול הרבה יותר? השיב לה התם שתי תשובות: ראשית, זה מעשה שלו וזה מעשה שלי; שנית, למה לי לדבר באחרים? על כן איני רוצה לדבר על אחרים, ואתמקד בהמשך דבריי רק לגופו של עניין ולא לגופם של אנשים – איני מנסה לדון אף אחד ואיני רוצה להתפלמס על אורחות חייהם של אנשים שבחרו בדרך מסוימת, אלא להתמקד בדרך הראויה לענ"ד. בעניין הראשון שכתבת יש להפריד בין שני מצבים. אעתיק תחילה את דברי ר"א בן הרמב"ם בספרו המספיק לעובדי ה', שער הביטחון: "עובד אדמתו ישבע לחם ומרדף ריקים ישבע ריש", וב"עובד אדמתו" הכוונה למי שעוסק למחייתו בחרישה ובזריעה וכדומה; וב"מרדף ריקים" לרודף אחר אלה שדעותיהם ריקניות ומדמים בנפשם, כי אף שאינם כדאיים שיעשה להם נס, ראוי בטחונם לשבח בצירוף אל בטלתם; אך זהו חסרון דעת, המביא לידי עניות גדולה, כמו שנאמר "ישבע ריש"; שאם יחשוב כל אדם, כי ראוי הוא לחסד אלוה כאליהו ואלישע, יהיה ללעג ולקלס. ועל כגון דא נאמר "דור טהור בעינין ומצואתו לא רוחץ"; והם חוטאים בחילול השם, כי הרשעים רואים את שפל מצבם, שהם נזקקים לנדבות ונאחזים, אפוא, במשנה תוקף בהבלי העולם הזה ומשקיעים בהם את כל מעיניהם ואינם נותנים דעתם על שום עניין אחר". כמדומה שהדברים בהירים מצד עצמם ואין צורך בתוספת פרשנות. עם זאת, חשוב להדגיש שיש גם אנשים שרוצים בלב טוב ובנפש חפצה לסייע ללומדי תורה להתפרנס, כדי שלומדי התורה יוכלו ללמוד בישוב הדעת. במצבים אלו לא מדובר על אדם ש'מפיל עצמו על הבריות', אלא באדם שמוכן להסתפק במועט ולמסור את נפשו על לימוד התורה, ומצד שני האדם המפרנס אותו רואה בכך זכות גדולה. דגם זה קרוי בהלכה 'הסכם יששכר וזבולון', והוא רצוי בהחלט למי שמתאים לכך. וכל אדם צריך לעשות את השיקול המציאותי, ולראות האם הוא כאנשים שתיאר ר"א בן הרמב"ם או כאנשים המקיימים את הסכם יששכר וזבולון. לשאלתך השניה – גם כאן אתה צודק ברמה העקרונית, שכאשר ריבוי ילדים מביא ללחץ נפשי מוגזם וחולני הרי זה לא טוב. אולם חשוב לא למהר להכללות, ואני מכיר אישית הרבה משפחות ברוכות ילדים ששורה בביתם השמחה ושלוות הנפש, והרבה פעמים דווקא ריבוי הילדים מגדיל את השמחה וחדוות החיים. שנזכה להרבות בעין טובה, ושכל אחד מאיתנו יתמקד בדרך הראויה לגביו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il