שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • מעשר כספים - כללי

מעשר תוך תשלום הלווואות

undefined

הרב עזריה אריאל

ט"ז טבת תשע"ז
שאלה
לפני כשנה וחצי אבי נכנס לקשיים כלכליים וחובות לשוק לאפור בסכומי כסף גדולים מאוד. על מנת שהוא ואמא שלי לא יצטרכו למכור את דירתם במחיר הפסד לנושים אלו כדי לשלם את החובות האלה. אני ואחותי רכשנו מהם את הדירה במחיר מופחת, תוך הקנייה להם מעמד של דייר מוגן בדירה שאומר שהם רשאים לחיות בה עד סוף ימיהם. בשביל לשלם כסף זה נאלצתי להוציא את כל החסכונות שלי ולקחת הלוואות בסך 175000 ש״ח עם פריסות שונות וריביות יחסיות גבוהות כתוצאה מסוג העניין ומצבי הכלכלי. ברוך השם אני ואשתי הצלחנו להתייצב מבחינה כלכלית ואנחנו מצליחים לשלם כל חודש בערך 4000 ש״ח החזר להלאוות. רציתי לדעת אם אני עדיין צריך להפריש כספי מעשר או עדיף לכסות את ההלוואות על מנת להימנע מתשלום הריביות?
תשובה
לשואל, שלום וברכה! יישר כוח גדול על הדאגה להורים. ישלם ה' שכרכם בעוה"ז ובעוה"ב, ככתוב על כיבוד אב ואם שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב. לגבי המעשר מכאן והלאה, אתם פטורים ממנו כעת למשך זמן ארוך, כדלהלן. 1. ראשית יש לדעת שנתינת מעשר כספים איננה חובה מן התורה, ולדעת רבים מן הפוסקים גם איננה חובה מדרבנן, אלא היא מוגדרת כמנהג טוב ומומלץ (פתחי תשובה, יורה דעה סימן שלא אות יב; שו"ת ציץ אליעזר חלק ט סימן א). אמנם יש קיום מצווה מדאורייתא בכל נתינת צדקה, אבל לא נקבעה חובה לתת אחוז מסוים מהרכוש (פרט לחקלאי, בשנים שבהן הוא צריך לתת מעשר עני). לכן אין צורך "להיחנק" כדי לתת את המעשר, ויש מקום לשיקול הדעת כמה לתת על פי אפשרותכם. במצב כלכלי דחוק ניתן גם לסמוך על הדעה שמעשר הכספים מחושב בניכוי הוצאות שוטפות וסבירות שנצרכות לכם (שו"ת ציץ אליעזר חלק י סימן ו; שו"ת יחווה דעת ח"ג סי' עו אות ה'). 2. אם נתינת המעשר מסכנת את האפשרות להחזיר את חובותיכם, הדבר פשוט שהחזרת החובות קודמת למעשר, הן מצד חובתכם כלפי המלווים, שחשובה יותר ממצוות צדקה ("לווה רשע ולא ישלם"!), והן מצד חובתכם כלפי עצמכם שלא ליפול לבור מבחינה כלכלית. 3. אם אין סכנה כזו, והשאלה היא רק הפסד הריביות לעומת מתן המעשר, עקרונית יש לתת מעשר אבל ניתן לנכות ממנו את מה שהפסדתם בגלל קניית הדירה. מכיוון שההורים נקלעו למצב כלכלי קשה ועמדו לאבד את ביתם, ההוצאות להצלת ביתם נחשבות גם כן כצדקה. כך נאמר בגמרא (בבא מציעא עא,א): "ענייך ועניי עירך - ענייך קודמים", והכוונה לעניי משפחתך (רש"י), וכך נפסק להלכה בהלכות צדקה (שולחן ערוך יורה דעה סימן רנא סעיף ג): "קרובו - צריך להקדימו לכל אדם". אמנם בתמורה קיבלתם דירה, אבל זה לא מבטל לגמרי את הגדרת הדבר כצדקה. כך כתב בעל 'ספר חסידים' (סימן אלף לה): "יש צדקה שאינה נראית כצדקה והוא לפני הקדוש ברוך הוא צדקה מעולה, כגון עני שיש לו חפץ למכור או ספר שאין חפצים לקנות ואדם קונהו מידו". 4. אין הכוונה שאת כל הסכום שנתתם על הדירה אתם יכולים להחשיב כעת כצדקה, כי בסופו של דבר קיבלתם לידכם נכס בעל ערך (לא כתבת האם ההורים משלמים לכם דמי שכירות, ובכל אופן זוהי השקעה בעלת ערך לטווח ארוך). ברם, כל סכום שהפסדתם (או תפסידו עקב ריביות) בגלל עיסקה זו מעבר למחיר הריאלי של הדירה יכול להיחשב כצדקה ('מנחת צבי' לרב צבי שפיץ, ח"ג סי' ג עמ' לג). 5. יש אומרים יתירה מזו, שכל סכום מעבר למה שהיית מוכן להוציא כעת עבור קניית דירה כזו לצרכיך נחשב כצדקה (דיון על כך ב'משנת המשפט' על הל' צדקה עמ' ע הערה סד-סה). כלומר, אילו היה בא מישהו ומציע לך סתם כך את הדירה הזו למכירה, ובהתחשב במצבך ובערך הדירה היית מוכן להשקיע בה מיליון ₪ ולא יותר, וכעת למען הוריך הסכמת לקנות אותה ב 1.4 מיליון ₪, ה- 400,000 הנוספים נחשבים כצדקה גם אם המחיר הריאלי של הדירה הוא 1.4 מיליון. לכן, אם המעשר שלכם הוא, למשל, 2000 ₪ לחודש, והוצאתם עבור צדקה זו 400,000 ₪ על פי התחשיב לעיל, מעיקר הדין אתם פטורים מהמעשר ב- 200 החודשים הקרובים. בין שתי האפשרויות הנ"ל - תחשיב לפי המחיר הריאלי או לפי המחיר שבו הייתם מוכנים לקנות - אתם רשאים לבחור לפי האפשרות הסבירה בעיניכם על פי מצבכם הכלכלי.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il