שאל את הרב

  • הלכה
  • תכלת

יחסם של גדולים לתכלת

undefined

הרב שמואל אריאל

כ"ח סיון תשע"ז
שאלה
למה גדולי הרבנים כיום ובדור הקודם כמעט ולא עסקו בנושא התכלת (אני מוכיח זאת מהמציאות, מאחר ועינינו הרואות שכמעט ואין תשובות בנושא מרבנים כמו הרב אוירבאך, הרב שך, הרב עובדיה יוסף, הגר"מ פיינשטיין, הגר"א אונטרמן, הרב עטייה, הרב דוד לאו, הרב קרליץ, הרב לנדא, הרב רובין, הגר"ח קנייבסקי, הגר"ש משאש, ועוד ועוד)? כי על שאלה זו יש השפעה מכרעת על שיקוליהם ההלכתיים של גדולי דורנו, ועל כן, אפי’ לאחר שגדולי הדור שלנו בדקו - והם (בתשובותיהם) אומרים שבהחלט יש הרבה הוכחות שזוהי התכלת, אבל למעשה, הם אומרים שמשום שרבותם/ אבותם לא שמו- הם לא שמים; אבל במחילה מכת"ר של גדולי הדור- נוצר פה עיוות נוראי! אני שואל איך יכולים אפי’ להתחשב (שלא לדבר על לפסוק!) בדעה שלא חקרה את הנושא לעומק (עובדה, שתמיד מביאים רק את הנהגתם של גדולי הדור הקודם ולא מביאים שאלות או טענות שלהם נגד התכלת, או אפי’ למה אין חיוב לשים)! רוב מוחלט של התשובות של רבנים שקיבלתי או קראתי עשויות (במחילה) מצמר גפן! כל אדם שנכנס קצת לסוגיה רואה שהטענות שיש כיום נגד התכלת הם (מחילה) רק בגדר תירוצים של אנשים (ורבנים- אוי לנו מעלבונה של תורה!) שמחפשים איך (שוב מחילה) להתחמק ולמלט עצמם מהמצווה היקרה והחשובה הזאת (שלא בכוונה רח"ל, אינני חושד בגדולי הדור אפי’ לשניה, אלא שרבנים לא מתייחסים לנושא זה מספיק, ופוטרים עצמם במאמר המשנה במסכת מנחות, ריש פ’ ד’ מ’ א’ "התכלת לא מעכב את הלבן...") בשאלה זו באתי להביע את תסכולי מהשאלות והטענות שקיימות כיום נגד התכלת, וחוסר הבעת הדעה של גדולי הדור כיום ובעבר. אשמח לתשובה
תשובה
שלום וברכה! ראשית, אבהיר שאני באופן אישי סבור שיש להטיל תכלת בציצית, וגם לי כואב המצב שאתה מתאר, שרבים מגדולי דורנו נמנעים מלהטיל תכלת. אף על פי כן, איני שותף לאופן שבו אתה מציג את דעתם. אנסה להציג כמה קווים כלליים בעניין זה (לא אזכיר שמות ולא אצטט אמירות ספציפיות, כדי שלא להיכשל אולי בחוסר דיוק בהבאת הדברים): קודם כל, חלק מן הגדולים שהזכרת נפטרו לפני שהופיעה התכלת מן הארגמון. אם הם התייחסו לזיהוי כלשהו של התכלת, מן הסתם זה היה לזיהוי של האדמו"ר מראדזין. ממילא, אין להתפלא מדוע לא הטילו תכלת זו, שכן הזיהוי הזה הוא באמת חלש ויש כנגדו טענות חזקות. (ולאידך גיסא, גם אין להביא את ההנהגה שלהם שלא להטיל תכלת זו, כראיה לגבי התכלת שלנו.) יש מן הגדולים שהזכרת, שנמנעו מלהתייחס לסוגיית התכלת, מתוך שסברו שאין בידם את הכלים להכריע בשאלה זו. זו כמובן עמדה לגיטימית, ובפרט בסוגיה מסוג זה, שמחייבת להזדקק למקורות מדעיים שמחוץ לבית המדרש, ולא כל פוסק מרגיש שיש לו את האפשרות לברר נושאים כאלה. (אם כי כמובן, הימנעות כזו מלדון בסוגיה אינה בבחינת "פסק", ולא ניתן להסתמך על כך כאילו היתה כאן הוראה שאין להטיל את התכלת.) גדולים אחרים שאינם מטילים תכלת התייחסו לתכלת המופקת מן הארגמון, והסבירו מדוע לדעתם אין להטיל אותה. שלא כדבריך, הם לא מסתמכים אך ורק על ההנהגה של גדולי הדור הקודם (אם כי גם נימוק זה מוזכר לעיתים, וכמובן יש בכך תמיהה, שכן בדורות הקודמים לא היתה התכלת מן הארגמון), אלא הם מעלים נימוקים שונים כנגד חידוש התכלת: יש רבנים שעיינו בראיות בסוגיה זו, והגיעו למסקנה שהזיהוי אינו נכון. גם אם לדעתך הראיות הן חזקות ומוכיחות שזו היא התכלת הנכונה (ואני שותף לדעה זו), עדיין יש לכבד גם את דעתו של מי שבדק את הנושא והגיע למסקנה אחרת. ההבדל בין המסקנות נובע לעיתים מפרשנות שונה למקורות מסויימים, או ממתן משקל שונה לראיות השונות, דבר שהוא מצד עצמו לגיטימי. מותר וראוי כמובן להביא ראיות ולנסות לשכנע בצדקת עמדתך, אבל לא ניתן לדרוש מכולם להשתכנע. מדבריהם של רבנים אחרים אכן נראה שהם לא בדקו את הראיות במלואן, ואף על פי כן קבעו שאין צורך להטיל את התכלת. אבל הסיבה לכך אינה מתוך רצון "להתחמק מן המצווה היקרה והחשובה הזאת", אלא משום שהם באמת סבורים שהתורה אינה מחייבת אותנו להטיל את התכלת הזו. יש מהם הסבורים שהראיות המדעיות, כגון מן ההיסטוריה והארכיאולוגיה, אינן קבילות בהלכה, והתורה לא חייבה אותנו ואולי אף לא מאפשרת לנו להזדקק לכלים כאלה בפסיקת ההלכה. יש הסוברים שעניין התכלת, כמו מצוות אחרות שנהגו בזמן שישראל היו על אדמתם, שייך רק לימות המשיח ולא לזמננו. ויש הסוברים שאין לנו את הגדלות בתורה והסמכות הפסיקתית כדי לחדש חידוש כזה. יש אף שכתבו שחידוש התכלת עלול לערער את שמירת התורה בכללה, משום שהדבר ייתפש כשינוי בהלכה, ובדורותינו יש לחזק את עניין שמירת המסורת. מתוך תפישות כאלה, אין בעצם צורך לבדוק את כל הראיות והטענות לגופן, כיוון שיש עקרון כללי יותר שמונע את חידוש התכלת גם אם יימצא שהזיהוי הוא נכון. כאמור, אני באופן אישי איני שותף לתפישות אלה, אבל איני חושב שאלו תירוצים כדי להתחמק מן המצוה. יש להכיר בכך שהתפישות הללו נובעות משאיפה לקיים את תורת ה', גם אם לענ"ד הדרך הנכונה לקיים את דבר ה' היא אחרת. עוד אתייחס לנקודה שהזכרת, הטענה ש"התכלת אינה מעכבת את הלבן". גם בנקודה זו אני מסכים עם דבריך, שמשנה זו אינה פוטרת אותנו מלהטיל תכלת. המשנה רק אומרת שבהיעדר תכלת עדיין ניתן לקיים את המצוה באופן חלקי, בלבן (בניגוד למצווה כמו ארבעת המינים למשל, שבהיעדר חלק אחד לא ניתן לקיים את המצוה כלל), אך כאשר ניתן להשיג את התכלת חובה לקיים את המצוה בשלמותה. אבל גם כאן צריך להכיר בעובדה, שיש שפירשו את המשנה אחרת. וכאשר תלמידי חכמים מסויימים מבינים מן המשנה שהתכלת אינה חיוב, קל להם יותר להסתמך על שיקולים מן הסוג שהזכרתי ולהימנע מלהטיל תכלת. אני מקווה שהצלחתי להבהיר את התמונה, אף שכמובן אני שותף לשאיפתך שכל ישראל יקיימו את המצוה בשלמותה. הרחבה ומקורות: סקירה של סוגיית התכלת וחידושה, ניתן לראות כאן: //www.yeshiva.org.il/midrash/34264. דיון בטענותיהם של שוללי התכלת, מופיע שם בפרקים ד'–ה'. דיון בעניין חיוב התכלת ומשמעות "התכלת אינה מעכבת את הלבן", מופיע שם בפרק ו', ובמאמרי בתחומין כרך כ"א.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il