שאל את הרב

  • הלכה
  • גדולי ישראל ורבנים

רבנות עוברת בירושה?

undefined

הרבנות הראשית לישראל

כ"ד סיון תשע"ז
שאלה
במקום מסוים נפטר הרב ובנו טוען שמגיע לו בירושה את משרת אביו. האם טענתו צודקת?
תשובה
שלו-ם וברכה האם הבן ממשיך את אביו? במדרש (ספרא שמיני): דרש רבן שמעון בן גמליאל משום ר' אלעזר בן עזריה את הפסוק (במדבר ג, ד): "וימת נדב ואביהוא לפני ה' בהקריבם אש זרה לפני ה' ובנים לא היו להם" –"שאילו היה להם בנים היו קודמים לאלעזר ואיתמר, שכל הקודם בנחלה הוא קודם בכבוד". לגבי מלך נדרש (ספרי שופטים יז, כ): "הוא ובניו, שאם מת בנו עומד תחתיו ואין לי אלא זה בלבד מנין לכל פרנסי ישראל שבניהם עומדים תחתיהם תלמוד לומר הוא ובניו בקרב ישראל, כל שהוא בקרב ישראל בנו עומד תחתיו". אולם בדרשה לגבי הכהן הגדול מבואר שיש תנאי להמשך הבן: "'לכהן תחת אביו', מלמד שהבן קודם לכל אדם, יכול אף על פי שאין ממלא מקומו של אביו - תלמוד לומר ואשר ימלא את ידו, בזמן שהוא ממלא מקומו של אביו הוא קודם לכל אדם, ואם אינו ממלא מקומו של אביו יבוא אחר וישמש תחתיו "(ספרא אחרי מות ה). במה הבן צריך למלא את מקום אביו? מובא במסכת כתובות (קג, ב) שרבי ציוה לפני מותו: "... שמעון בני חכם, גמליאל בני נשיא..." ומבואר (שם): "שמעון בני חכם. מאי קאמר? הכי קאמר: אף על פי ששמעון בני חכם, גמליאל בני נשיא. ...ורבן גמליאל אינו ממלא מקום אבותיו הוה. ורבי מאי טעמא עבד הכי? נהי דאינו ממלא מקום אבותיו בחכמה, ביראת חטא ממלא מקום אבותיו הוה". מכאן שהבן לא צריך להיות דומה לאביו בכל התכונות אלא מספיק שידמה לאביו ביראת שמים. וכך פסק הרמב"ם (כלי המקדש ד, כ): "כשימות המלך או כהן גדול או אחד משאר הממונים מעמידין תחתיו בנו או הראוי ליורשו, וכל הקודם לנחלה קודם לשררות המת, והוא שיהיה ממלא מקומו בחכמה, או ביראה אף על פי שאינו כמותו בחכמה שנאמר במלך הוא ובניו בקרב ישראל, מלמד שהמלכות ירושה והוא הדין לכל שררה שבקרב ישראל שהזוכה לה זוכה לעצמו ולזרעו ". האם בכל המשרות הבן ממשיך את אביו? במסכת יומא (עב, ב-עג, א) מובא: "יכול יהא בנו של משוח מלחמה משמש תחתיו, כדרך שבנו של כהן גדול משמש תחתיו? תלמוד לומר 'שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד' - מי שראוי לבא אל אהל מועד ". מכאן שהגמרא מבינה שאין בנו של משוח מלחמה ממשיך את אביו כי צריכים להיות תכונות מיוחדות למשוח מלחמה שלא עוברות בירושה לבן. האם משרת רבנות עוברת בירושה? מובא ברמ"א (יורה דעה רמה, כב): "רב היושב בעירו ולומד לרבים, יכול חכם אחר לבא וללמוד גם כן שם אפילו מקפח קצת פרנסת הראשון, כגון שהקהל קבלו הראשון עליהם לרב ונוטל פרס מהם על זה, אפילו הכי יכול השני לבא לדור שם ולהחזיק רבנות בכל דבר כמו הראשון, אם הוא גדול וראוי לכך. (מהרי"ו סי' קנ"א ומהרא"י בפסקיו). אבל אם בא חכם אכסנאי לעיר, אין לו לקפח שכר הרב הדר שם לעשות חופות וקידושין וליטול השכר הבא מהם, הואיל והוא פרס הרב הדר שם; אבל מותר לעשות החופה ולתת השכר לרב הקבוע. וכן הותר לו לדון בין שני בעלי דינין שבעיר הבאים לפניו לדון, דלמא הרב שבעיר אין ממוצע להם. אבל אין לו להורות איסור והיתר, או לדרוש לנהוג שררה, באתריה דחבריה. (מהרי"ק ומהר"ד). ומי שהוחזק לרב בעיר, אפילו החזיק בעצמו באיזה שררה, אין להורידו מגדולתו אף על פי שבא לשם אחר גדול ממנו (ריב"ש סימן רע"א). אפילו בנו ובן בנו לעולם קודמים לאחרים, כל זמן שממלאים מקום אבותיהם ביראה והם חכמים קצת. (רמב"ם פ"א מהלכות מלכים). ובמקום שיש מנהג לקבל רב על זמן קצוב, או שמנהג לבחור במי שירצו, הרשות בידם, (כל בו). אבל כל שקבלו הקהל עליהם, וכל שכן אם עשו ברצון השררה, אין לשום גדול בעולם להשתרר עליו ולהורידו (שם בריב"ש)". ובערוך השולחן (שם) מוסיף: "...אבל עכשיו שלא ראינו מימינו מנהג זה אלא אנשי העיר בוחרים להם רב פלוני להורות ולדון ואף שעושים עמו כתב על כך וכך שנים מ"מ אין מסלקין אותו לעולם וכן המנהג הפשוט בכל תפוצות ישראל ובפרט אם עוקר דירתו מעיר אחרת לפה פשיטא ופשיטא שכל הבא להשיג גבולו הוה גזלן גמור ולא גרע משכיר דעלמא, ובכה"ג נלע"ד דגם אין הבן קודם אפילו ממלא מקומו דאת אביו רצו לשכור ואת הבן אינם רוצים ורק ממילא דאם ממלא מקומו בתורה ויראה למה יגרע מאחר וכן עיקר לדינא". בברכה הרב חגי בר גיורא
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il