שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • ספר בראשית

ברכות יצחק ליעקב

undefined

הרב רפאל וסרטיל

כ"ה כסלו תשע"ט
שאלה
שלום לכבוד הרב! הסברא נותנת שאדם שמברך הברכה נאצלת עפ"י דעת המכוון וממילא אם מבקשים מרב שיברך את אלמוני ובטעות הרב כיוון על פלוני אעפ"י שביקשו מהרב יברך את אלמוני, לכאורה אזלינן בתר דעת נמברך. וממילא לכאורה לא מובן המעשה של יעקב או יותר נכון המחשבה של רבקה אמנו שיהא אפשרי שיצחק יכוון בברכותיו על עשיו ובעצם עומד לפניו יעקב דהרי ממילא עשיו מתברך אעפי שיעקב הוא זה שהיה לידו, הלא כן?
תשובה
לשואל שלום, השאלה כיצד פועלת ברכת הצדיק, היא שאלה יסודית ועמוקה הדורשת תלמוד. רבי יוסף אלבו, בעל "ספר העיקרים" (מאמר ד, פרק יט) מאריך בבירור סוגיה זו, ובין השאר נוגע גם בשאלתך החשובה, ומביא משלים שונים המסייעים להבין סוגיה זו לעומקה. לדבריו, ברכת ה' שורה עלינו תדיר והצדיק הוא הצינור להורדת שפע הברכה אל המתברך לפי הראוי לו, וגם אם המתברך מסתלק, אין בכוחו של המברך להפסיק את שפע הברכה מלחול, אלא רק להוסיף ברכה. לכן כאשר ברך יצחק את בנו, חל שפע הברכה על ראשו על אף שהתברר למפרע כי לא אליו נתכוון יעקב. וזו לשונו: "אחר שימשך השפע אל המתברך באמצעות המברך כפי הכנת המקבל, אין כח ביד המברך להפסיק השפע ההוא ושלא ירד על המקבל, כי בזולתו ירד עליו, שהמברך אינו אלא כלי להגיע הברכה אל המתברך, ואף על פי שיסתלק הכלי לא תסתלק הברכה, וזה כאדם שהמשיך מי מעין המתגבר אל גנה זרועיה תצמיח, שאף על פי שיסתלק האיש הממשיך לא יפסק הנחל הנמשך מהשקות הגינה, וכן מי שעשה חלונות בבית אופל כדי שיכנס בו אור השמש, שאף אם יסתלק האומן לא יסתלק אור השמש מלהאיר הבית ההוא האפל. וזה הוא שאמר יצחק כשחרד חרדה גדולה עד מאד, 'ואברכהו גם ברוך יהיה' (בראשית כז, לג), כלומר על כרחי יהיה ברוך אחר שברכתי אותו, ש'גם ברוך יהיה' הוא מכלל החרדה, כאילו אמר אין בידי להפסיק השפע ההוא שנמשך אליו על ידי. שזה כמי שציוה את הצורף לעשות כלים נאים מזהב מצויירים ציור נאה מאד לאוהבו של צורף, והאומן בהיותו מדמה שהכלים ההם היו לאוהבו, צייר אותם ציור נאה עד מאד בשמחה ובטוב לבב, ואחר כן נודע שלא היו הכלים ההם לאוהבו של צורף, שבלי ספק הצורף ההוא יתעצב על זה 'ויחרד חרדה גדולה', אבל אין בידו למנוע הציור הנאה ההוא שלא יהיה עשוי בכלים ההם, ואף על פי שנודע שהם לשונאו של אומן. ובעבור זה אמר יצחק לעשו 'הן גביר שמתיו לך' וגו' (בראשית כז, לז), כלומר כבר הגיע לו על ידי באמצעות הכנתו כל השפע הזה ואין בידי להפסיק אותו אחר שכבר נמשך, 'ולכה אפוא מה אעשה בני', עד שאמר לו עשו 'הברכה אחת היא לך אבי', כלומר שיברכהו ברכה אחרת שלא תהיה נגד הברכה שברך, וכן עשה יצחק, שבכלל ברכת עשו אמר לו 'ואת אחיך תעבוד', שבזולת זה אי אפשר, וזה מה שרצינו לבאר מענין הברכות". בברכה נאמנה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il