שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • שאלות בתנ"ך

תפילת חזקיהו

undefined

הרב חיים שרייבר

כ"ח אדר תש"פ
שאלה
שלום. כידוע שמשה התפלל להכנס לארץ בבקשה מאוצר מתנת חינם ("ואתחנן"), וכך נראה שגם יעקב עשה ("קטנתי מכל החסדים" וכו'), למה א"כ אצל חזקיהו בספר מלכים כתוב שביקש "אנה ה' זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלבב שלם והטוב בעיניך עשיתי", למה מבקש בזכות מעשיו הטובים ולא כמו משה ממתנת חינם? תודה רבה
תשובה
שלום (סליחה על העיכוב הרב בתשובה לשאלה) אכן חז"ל במסכת ברכות (דף י/ב) התייחסו לדבריו של חזקיהו שציטטת: "א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן זמרא כל התולה בזכות עצמו תולין לו בזכות אחרים וכל התולה בזכות אחרים תולין לו בזכות עצמו משה תלה בזכות אחרים שנא' (שמות לב, יג) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך תלו לו בזכות עצמו שנאמר (תהלים קו, כג) ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית חזקיהו תלה בזכות עצמו דכתיב זכר נא את אשר התהלכתי לפניך תלו לו בזכות אחרים שנא' (מלכים ב יט, לד) וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי והיינו דריב"ל דאמר ריב"ל מאי דכתיב (ישעיהו לח, יז) הנה לשלום מר לי מר אפי' בשעה ששיגר לו הקב"ה שלום מר הוא לו". לעומת זאת, כתב רבינו האר"י, שכאשר אדם מתפלל בשעת צרה, נכון הדבר שיזכיר את זכויותיו בתפלתו, ועל ידי כך תשמע תפלתו יותר. והדברים קשים, שלכאורה בגמרא מבואר בפירוש שלא כדברי רבינו האר"י. הרב החיד"א בספר חומת אנך (דף יט ע"ג) הביא בענין זה, דברים שדרש הרב הקדוש רבי יהודה חאביליו, על מה שאמר יעקב אבינו בשעה שהתפלל לה' יתברך: "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ", שכוונתו של יעקב אבינו היתה לרמוז, על מה שעשה הרבה צדקה, ועל ידי כך נתמעט ממונו מכל החסדים שעשה. ועל זה אמר "קטונתי מכל החסדים". והדברים עולים בקנה אחד עם דברי רבינו האר"י, שבשעת צרה ראוי לו לאדם להזכיר את זכויותיו לפני ה' יתברך. והוסיף על כך מרן החיד"א, דבר נפלא, שעל ידו יתיישבו הדברים. וזו לשון מרן החיד"א: ואני הדל למדתי מזה, שכשמזכיר זכויותיו בעת צרה, יהיה בדרך נעלם (כלומר, בלשון רמז, כמו שיעקב אמר "קטונתי מכל החסדים", ולא הזכיר בפירוש שעשה מצוות), שאם יזכיר את זכויותיו בפירוש, יקטרגו עליו, שהמצוות לא היו כתקנן. עד כאן דברי החיד"א. נמצא אם כן, שכשאדם נמצא בצרה, ראוי לו להזכיר את זכויותיו, אם אמנם יש לו זכויות מיוחדות, אך לא יאמר בפירוש "זכור לי שעשיתי מצוות וחסדים ולמדתי תורה" וכיוצא בזה, שהרי בגמרא אמרו בפירוש שלא נכון לנהוג כך, אלא יאמר בדרך רמז, שיכולה להשתמע לשני פנים. לדוגמא, אם למד הרבה תורה, והוא זקוק לרפואה, יאמר: יהי רצון מלפניך שתרפאני רפואה שלימה כדי שאוכל להמשיך לעסוק בתורה. וכן על זה הדרך. (מצאתי את הדברים באתר הלכה יומית של הרב עובדיה זצ"ל) יום טוב
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il