שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • ריבית, השקעות ובנקים

הוזלה במנוי לתורמים לבניית מקווה

undefined

כולל דיינות בית אל

י"ח אדר תשפ"א
שאלה
שלום כבוד הרב, בישיבתנו כמה בחורים בונים מקווה, ובשביל שיהיה להם מספיק כסף לבנייה הם פרסמו שאפשר לשלם עכשיו סכום מסיים למנוי למקווה ביותר זול ממה שיהיה אח"כ. ושאלתנו האם אין בכך ריבית, שכן בשכר המתנת המעות אצל בוני המקוה מקבלים הקונים את המקווה מקח השווה יותר ממה ששלמו (לפי התעריפים שמחליטים בוני המקוה). כמו כן יש לשאול על אומנים שרוצים להוציא דיסק ובשביל שיהא להם כסף שיוכלו להוציאו הם מפרסמים שמי שישלם להם מתחילה יקבל בזול, האם אין זה ריבית? האם יש לדמות זאת לסוגיא בב"ב פו: שהשוכר פועל ומשלם לו מתחילה פחות זהו כריבית, וכתבו שם התוס ד"ה דינר שלפ"ז צ"ל דמ"ש המשנה באיזהו נשך סה. שמרבין על השכר זהו דוקא אם אדם נכנס לבית מיד, אך אם שוכר בית במועט ולא נכנס מיד זהו ריבית. ולכאורה בנידון דידן ג"כ יהיה אסור. (ואף לשיטת הרשב"א שם שחולק מ"מ מבואר ברעק"א ב"מ עב: שזה רק באופן שיכול להיכנס, משא"כ בנידו"ד). אמנם אולי יש לחלק שכל הנאסר שם זהו דוקא מחמת שיש שער בשוק לשכירות בתים, ולכן יוצא שהשוכר מקבל יותר ממה שנתן, אך בנידו"ד אין שער בשוק למחיר המקוה אלא הבונים עצמם מחליטים על המחיר. אך אולי יש לדחות, שהרי שם בדף סה. איתא דטרשא שרי רק באופן שהמוכר לא קצץ את המחיר העכשווי אלא רק את המחיר העתידי, אך אם קצץ את שני המחירים זה מחזי כריבית, והתוס בדף סג: ד"ה ואמר ביארו שמדובר שאופן שאין שער בשוק, וא"כ מבואר שבאופן של קציצת שני המחירים אף אם אין שער בשוק אזי ישנו איסור ריבית. אם כי יש לומר שרק באופן כמו טרשא שהמכירה היא עכשיו וקונה מחוייב ליתן מעות אזי בכך שמרבה את המעות שלאחר מכן יש הוכחה שעל המתנת המעות מרבה, משא"כ בנידו"ד שהשוכר את המקווה עדיין לא גר בו וא"כ אין הכרח לומר שהמחיר לאחמ"כ הוא המחיר האמיתי. נודה מאד לכבוד הרב שיורנו דין התורה.
תשובה
שלום וברכה קניית כרטיסיה למקווה במחיר מוזל אכן הוי ריבית, אמנם במקרים מסויימים נדבר מותר, ונבאר. המשנה בב"מ ס"ה. כותבת, מרבין על השכר ואין מרבין על המכר. כלומר, בשכירות קרקע מותר לשלם מראש מחיר מוזל, אבל בקניית מקח הדבר אסור. הסיבה היא שבמקח כשמשלם מראש מחיר מוזל, ולאחר זמן מקבל מוצר השווה יותר מהמחיר ששילם, נחשב שמקבל תוספת במקח בשכר המתנת מעותיו. לעומת זאת, בשכירות קרקע כיוון ששכירות אינה משתלמת אלא לבסוף, המחיר האמיתי הוא המחיר הגבוה, ומה שמוזיל לו את המחיר אם ישלם עכשיו, זו רק הוזלה מהמחיר האמיתי ולא קיבל תוספת במוצר. כפי שכתוב בשאלה, הראשונים כתבו שכדי שהדבר יהיה מותר, צריך שיכנס מיד לבית או לפחות יוכל לעשות זאת, ואם זה לא המצב אסור להוזיל את המחיר. לכן, במקרה שלנו, כיוון שאין אפשרות להיכנס עכשיו למקווה, אסור להוזיל את המחיר מראש. לגבי מה שהמשכתם להקשות האם יש שער בשוק למחיר המקווה, והאם מדובר פה בקצץ. נראה לומר שיש שער בשוק למקוואות לפי המחיר המצוי, אך גם אם נניח שלא, הרי הבעלים אומרים במפורש שקניית מנוי עכשיו היא קניית מוזלת ואחרי שהמקווה יהיה בנוי המנוי יהיה יקר יותר, ואם כן יש פה קציצה של מחיר מוזל עכשווי, ומחיר יקר יותר עתידני. וודאי שההוזלה היא בגלל הקדמת המעות, והמחיר לאחר מכן הוא המחיר האמיתי, אם כן מדובר פה בקצץ והדבר אסור. אמנם האיסור הוא במקרה שההוזלה היא בגלל שמשלם מראש, אבל אם אתם ניתן לשלם גם באשראי או צ'יק דחויים עד לזמן שהמקווה יהיה מוכן, ותקבלו את ההנחה, מוכח שההוזלה היא בגלל ההתחייבות מראש (והביטחון שזה מייצר לבעלי המקווה) ולא בגלל התשלום מראש, ולכן מותר גם לשלם מייד. יש עוד צד להתיר והוא שמדובר בצורך מצווה. השו"ע (יו"ד ק"ס, י"ח) פוסק שמותר להלוות מעות יתומים, או מעות ששיכים לענייני מצווה, בריבית דרבנן, ולקבל את הריבית (אמנם ראה ש"ך שם סקכ"ו). אבל לגבי ללוות מעות בריבית דרבנן לצורך מצווה נחלקו הפוסקים. ראה במג"א (ס' רמ"ב סק"ב) שכתב שלווין בריבית לצורך סעודת שבת או סעודת מצווה. אך ראה בפמ"ג (א"א סק"ב) ובמשנ"ב (סק"ד) שכתבו דהיינו בריבית בהיתר, כגון מגוי או ע"י היתר עסקא. גם בספר מלווה ה' (פרק ו' הלכה י"ג) שהסכים עם האוסרים ללוות בריבית לצורך מצווה, אבל בילקוט יוסף (ס' רמ"ב הלכה ד') כתב למסקנה שהמיקל בזה גם בלי היתר עסקא יש לו על מה לסמוך. וכל אחד יעשה כמנהג רבותיו. (ראיתי שיש מי שכתב עוד צד להתיר בזה, מצד שמי שקונה את הכרטיסיה קונה את הזכות להיכנס למקווה, ואת הזכות הזו הוא קונה כבר באותו רגע, אף שאי אפשר להיכנס למקווה עדיין, מכל מקום כבר יש לו זכות להיכנס אליו. וממילא אין כאן בכלל מלווה אלא תשלום וקבלת התמורה באופן מיידי ולכן לא שייך פה ריבית. אמנם צריך עיון בסברא זו, כיוון שזכות כניסה לא מקנה כרגע שום דבר בפועל שהרי אין אפשרות כרגע להיכנס למקווה והוי כהלוואה. ואכן חיפשתי מעט בדברי האחרונים ולא מצאתי היתר כזה). לגבי מכירת דיסק מראש במחיר מוזל, כפי שפתחנו הדבר אסור, מאחר והוזלת מקח בשביל הקדמת המעות הרי זה ריבית. כמובן גם פה אם אין למוכר בעיה לקבל תשלום דחוי הרי שההוזלה היא לא בגלל הקדמת המעות והדבר מותר. אם ההגדרה לא תהיה מכירת דיסק אלא תרומה לצורך הוצאת דיסק, וקבלת דיסק בתור תשורה לתורמים, הרי שאין כאן הלוואה בכלל, והדבר מותר. יצויין שכל התשובה היא במקרה שלא עשו היתר עסקא, אבל במקרה שעשו היתר עסקא כדין בין הצדדים אין בעיה. הרב נועם סמט
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il