שאל את הרב

אשה בעבודת ה’

undefined

הרה"ג יעקב אריאל

י"ז תמוז תשס"ג
שאלה
במסילת ישרים כותב הרמח"ל כי יראת עונש ראוייה רק לעמי הארצות ולנשים שדעתן קלה, ואילו יראת הרוממות והחטא - צריכה להיות שאיפתם של השאר. האם המוגבלות הזו היא יסודית? אם כך הרי שמספיק לנו ללמוד הלכות נשים ואת שלושת הפרקים הראשונים של מסילת ישרים ותו לא. מדוע לטפח בנו מוטיבצייה לדברים שלא נוכל להשיג? זה כמו להמריץ עיוור לחסוך כסף לקניית משקפיים?
תשובה
ברוב המקומות בהן מתוארת האישה בתיאורי גנאי אין הכוונה לתכונה טבעית תורשתית אלא לתיאור מצב חברתי ששרר באותה עת. עם השתנות התנאים החברתיים משתנה גם היחס לאישה בהתאם. לדוגמא בתנאים הכלכליים שררו בעולם כולו עד לפני כמאה שנה הית החלוקת תפקידים דיכוטומית האיש עבד בחוץ והאישה בבית. היא לא ידעה קרוא וכתוב כי לא הייתה זקקוה לכך. אחרי המהפכה התעשיתית השתנו התנאים החברתיים ואישה יוצאת לעבודה ורוכשת השכלה . הדבר גרר אחריו שינוי ביישום ההלכה והחפץ חיים פסק שעל אישה בימינו ללמוד תורה. אילו היה רמח"ל חי כיום אין לי ספק שהיה משתמש בתארים אחרים ביחס לאישה בימינו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il