שאל את הרב

מוות לגוי שעבר על שבע מצוות בני נח

undefined

הרה"ג דוב ליאור

ו סיון תשס"ח
שאלה
בהקשר לגוי שעבר על אחד משבע מצוות בני נח שחייב מיתה: א. האם המצוה להרגו מוטלת על היחיד או רק על הסנהדרין? ב. אם מוטלת על היחיד- האם יש חובה או רשות להרגו? ג. אם מוטלת על הציבור- מהיכן למדו זאת הפוסקים? ד. האם המצווה לנתוץ ולשבור את מצבות הע"ז (הכתובה בבירור בתורה) אינה תקיפה היום,? כי לא ראיתי רב שמתיר לעשות זאת? ובכלל, האם כל המצוות שלא מצטיירות טוב בעיני העולם נפסיק לעשותם? כגון: הנ"ל, השמדת ע"ז, עובדיה, כנסיות ומצוות דומות להן, האם תוקף המצוות תלוי ביחס הגויים או החילונים כלפינו או כלפי המצוות והאם צריך להתחשב בכך? אשמח לקבל גם מקורות הלכתיים בעניין.
תשובה
יש תוספות מפורש במסכת עבודה זרה שגם גוי שעבר על שבע מצוות בני נח, זה לא שבאופן אוטומטי הוא בר הריגה, אלא צריך שיחילו עליו את הפסק דין שחייב מיתה. וכך גם אדם מישראל שעבר עבירה שחייב מיתה, אם אדם יהרוג אותו לפני שיש פסק של בית דין, חייב מיתה על הריגתו. צריך להחיל עליו את דין המיתה, ולזה צריך בית דין. גם גוי שגנב, לפי דין תורה חייב מיתה. אך זה לא שכל אדם שרואה אותו יכול להורגו, צריך לדון אותו. וכל זמן שלא דנו אותו אסור להורגו. לגבי שאלתך על ניתוץ עבודה זרה, היכן יש כיום עבודה זרה ממש. גם השתי וערב שרואים כבר כתב הרמ"א שזה לא ממש עבודה זרה, זה לא כמו במזרח הרחוק שממש משתחוים לפסל.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il