שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • זכויות יוצרים

זכות יוצרים לאחר שבעים שנה

undefined

כולל דיינות פסגות

כ"ז מרחשון תשס"ט
שאלה
משהו הקליד ספר ושם אותו באינטרנט. כבר עבר שבעים שנה ממות המחבר. אני רוצה להשתמש בחומר של הספר. להעביר אותו למקום אחר באינטרנט. הבעלים מסכימים רק שאני יעשה לינק לאתר שלהם ולא להוריד למחשב שלי, לערוך את החומר ולהכניס באתר שלי. א. האם זה נכון שאין זכות יוצרים לחומר שהמחבר שלו מת לפני שבעים שנה? ב. אם נניח שאין זכות יוצרים אחרי שבעים שנה, האם אפשר לאסור להשתמש בחומר בטענה השקעתי הרבה זמן להקליד את הכל (במקרה שם הדבר נעשה ע"י מתנדבים) ואתה בא ובמקום להקליד מהספר המקורי ולעבוד, אתה משתמש בעבודה שלי?
תשובה
א. בענין זכות יוצרים בספר שכבר נדפס ,כבר האריכו בכך בספרים שונים, ובשו"ת שואל ומשיב (מהדו"ק ח"א סימן מד) כתב שיש זכות ליוצר יצירה, וזה לשונו: "ודאי שספר חדש שמדפיס מחבר וזכה שדבריו מתקבלים על פני תבל פשיטא שיש לו זכות בזה לעולם והרי בלאו הכי אם מדפיסים או מחדשים איזה מלאכה אינו רשאי אחר לעשות בלא רשותו והרי נודע שר' אברהם יעקב מהרובשוב שעשה החשבון במאשין כל ימיו קבל שכרו מהקיר"ה בווארשא ולא יהא תורה שלימה שלנו כשיחה בטילה שלהם וזה דבר שהשכל מכחישו ומעשים בכל יום שהמדפיס חבור יש לו ולבאי כוחו זכות" עכ"ל. ובשו"ת בית יצחק (יו"ד סימן עה) חולק על כך וסובר שאין זכות יוצרים בדברי תורה, וכתב עוד ש"גם בכלי מלאכות אם אין לו רשיון מהמלכות ששייך לו הזכות לעולם, לא אדע איסור שאחר לא יעשה כמתכונתו". ומ"מ סובר הבית יצחק שמדינא דמלכותא יש ליטול רשות מהמחבר. וכבר כתב החתם סופר (בחו"מ סימן מד) שאפילו לר"ן (בנדרים כח), שסובר שאין דינא דמלכותא במלכי ישראל , מ"מ במנהגים ונימוסים מודה הר"ן. וזה לשונו: "ומ"מ נ"ל דלא פליג אלא במסים ומכס שמטיל על כרחם ס"ל לא שייך לומר בני מדינה ניחא להו אלא משום שהוא אדון הארץ וא"כ יש לחלק בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם, אבל במנהגי ונימוסים כמו הגמרא במסכת בבא בתרא (נ"ד ע"ב) מודה ר"ן, דהטעם משום דניחא להו ואין לחלק בין מלכי ישראל לאומות העולם" עכ"ל. אכן, לאחר מות המחבר, אף שאין ירושה בדבר שאין בו ממש (כפי שכתב הרמ"א בחו"מ סימן רע"ו), וכאן זו רק זכות יוצרים ולא משהו ממשי, [ואף שהש"ך סובר שמה שתחת יד היורשים יש בו ירושה, כגון: בתרומות ומעשרות שביד היורשים ויש בהם רק טובת הנאה, מ"מ כאן לא מדובר על הכתבים, והספר כבר נדפס ואינו תחת ידם] מכל מקום, מדינא דמלכותא וכן מצד המנהג יש זכות גם ליורשים וכן בחוק מדינת ישראל יש זכות יוצרים עד שבעים שנה ממות מחבר הספר אך לאחר מכן פוקעת זכות זו. ב. נראה שגם בנידון של מי שהקליד ספר לאינטרנט יש בכך יצירה מסויימת, שהרי עד עכשיו היה רק מודפס כספר ועכשיו הוא הפך לאותות חשמליים ויש לו נגישות מיוחדת שלא הייתה קודם לכן. [ואין זה דומה למדפיס ספר שכבר נדפס שאינו מחדש דבר שהרי גם לפני כן זה היה ספר] ולכן הוא יכול למנוע ממך מלהשתמש ביצירתו. והנה גם אם נאמר שאין בכך יצירה מחודשת , אך מ"מ הרי שיש לשלם על כך מדין זה נהנה וזה חסר כמבואר בשו"ע (חו"מ סימן שס"ג), שאפילו משום חיסרון קטן יכול לגלגל עליו את כל ההנאה וכאן הרי הוא חסר בכך שלא יכנסו לאתר שלו ויתעניינו בדברים שהוא מציע. וחיסרון זה הוא ברור אף שהוא עתידי [עיין שו"ת נודע ביהודה חו"מ סמן כד] וא"כ על הנאה זו יש לשלם. ולכן לסיכום נראה שיכול למנוע ממך העתקת הספר מהאתר שלו. הרב תומר ישראלי.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il