שאל את הרב

  • הלכה
  • שאלות כלליות

המשך שאלה בנוגע ללבוש היהודים

undefined

הרב אוריאל טויטו

א אדר תשס"ט
שאלה
לקמן העתק של שאלתי הקודמת ותשובת הרב: שלום לכבוד הרב, ראיתי בתמונות שהרב קוק זצוק"ל היה הולך בלבוש יהודי מסורתי. ורציתי לשאול מספר שאלות: 1) ממתי הפסיק הציבור הדתי לאומי ללכת בבגדים המסורתיים וללכת בלבוש כמו החילונים. 2)האם היה עדיף לעזוב את הלבוש היהודי המסורתי ולהתחיל להתלבש בלבוש כמו הגויים? (חולצות טישרט מפוקס וכו’... והייתי בחו"ל וראיתי שאין שום הבדל בלבוש בין איך שאנו מתלבשים לבינם) 3)בעניין הכיפה הסרוגה, ממתי התחילו ללבוש כיפה סרוגה, ולמה עזבו את הכיפה השחורה ועברו לכיפה הסרוגה. ראיתי ששאלו בעניין הזה אבל לצערי לא שמתי לב לתשובה לשאלות הנ"ל. (בקצרה: ממתי חל השינוי, בנוגע לכיפה וללבוש, והאם היה טוב או רע לעשות את השינוי ומדוע) תודה רבה. תשובת הרב: שלום לך, שינוי הלבוש אינו עניין דתי או דתי לאומי, במשך כל הדורות שינוי היהודים את לבושם לפי המקום והזמן בו חיו. ולא דומה הלבוש היהודי של יהודי גרמניה ימי הביניים ללבושם בעת החדשה, ולא דומה לבושם של יהודי ספרד בספרד ללבושם לאחר שגורשו מספרד ועברו לגור בארצות אחרות, וסיגלו את הלבוש שהיה נהוג שם, ועוד ועוד. לכן טעות היא לחשוב שהיו בגדים "מסורתיים", כלומר בגדים שנהגו יהודים ללבוש אותם על פי המסורת. ולכן גם לא הייתה שום משמעות לשינוי צרות הלבוש בדורות האחרונים. נכון הוא שהציבור החרדי דבק, בדורות האחרונים, בצורת לבוש מסויימת, מסיבות אידאולוגיות של מלחמה בריפורמה וכן כדי להגדיר את עצמם ביחס לאחרים, אך גם לבוש זה היה חידוש ביחס למה שנהגו לפניו. כמובן שהעיקר הוא לא הלבוש אלא מה יש בתוכו, כלומר, איזה אדם שוכן בתוך הבגדים הללו, יהיו בסגנון הישן או החדש. ויש חדש שהוא מלא ישן, ויש ישן שאפילו חדש אין בו. ודי לחכימא. כל טוב, הרב אוריאל טויטו. שמחתי לקבל את תשובת הרב ואני מודה לרב מאוד על הזמן שהקדיש לי. מתשובת הרב אני מבין, שבמשך כל היסטורית העם היהודי הם שינו את מלבושם בהתאם לאופנה הסובבת אותם בקרב הגוים, כמו שכתב הרב: "ועברו לגור בארצות אחרות, וסיגלו את הלבוש שהיה נהוג שם, ועוד ועוד" ואני לתומי חשבתי שישראל נגאלו ממצרים בזכות שלא שינו שמם לשונם ומלבושם. אז רק בזמן גלות מצרים שמרו היהודים אפילו על מראה חיצוני מובדל ולאחר מכן עשו בדיוק ההיפך ובכל מקום שהיו הלכו לפי צו האופנה של הגויים, וסיגלו את הלבוש שהיה נהוג שם? ואני הייתי בטוח שהיהודים בכל שנותם דווקא הבדילו עצמם מן הגויים בכל רמה אפשרית, גם בלבושם. כמו שכותב הקצשו"ע: "אין הולכין בחוקות עובדי כוכבים ולא מתדמין להם, לא במלבוש ולא בשיער וכיוצא בהן". אם כן איך הדברים מסתדרים עם דברי הרב? שאלה נוספת: בנוגע למציאות עצמה, כמו שהרב אומר שמעתי גם שהלבוש של החסידים היה פשוט הדמות ללבוש של הגויים באזורם באותה תקופה. אלא שמעודי לא ראיתי תמונה של גוי לבוש בחליפה ארוכה ושטריימל, אז מהיכן נובעות הטענות הללו? (שמעתי גם טענה מגוכחת שגם הניגונים החסידיים הם בסה"כ שאולים מהניגונים הכפריים העממיים שם שזה לדעתי סילוף עמוק...) ועוד שאלה, הרי בזמן הרב קוק זצ"ל איזה גויים התהלכו בשטריימל על הראש, אם כן מדוע לא שינה את מלבושו כדרך כל בני העולם? אני מקווה שאני לא מטריד את הרב בשאלות הללו אך אלו שאלות שהתשובה עליהן חשובה לי. תודה רבה
תשובה
ודאי שיהודים בכל הדורות שמרו על המיוחדות שלהם, ועם זאת הושפעו מהסביבה שחיו בה. לא טענתי שכל אופנה חדשה מיד קפצו היהודים ולבשו כמוה אבל בהחלט הייתה השפעה. הרי ודאי שאברהם אבינו לא הלך עם שטריימל וחליפה, וגם לא רבי עקיבא ולא רשב"י תלמידו, וגם לא רב האי גאון, וגם לא רש"י ורבינו תם. פשוט בזמנם כלל לא היו כובעים כאלה. ומה שאומר המדרש שהיהודים במצרים לא שינו את לבושם הכוונה שהם לא סיגלו להם לבוש שאינו צנוע או לבוש של עבודה זרה כמו שהיה למצרים, וכן שהיו מקפידים שמלבושם יהיה ניכר שהם יהודים, אך כלל לא ברור שלא הושפעו גם מסגנון הלבוש הגויי, אדרבא, בתורה מסופר שהם שאלו בגדים ושמלות מן המצרים כדי ללבוש אותם ביום מתן תורה. כמובן שמה שמובא בהלכה שלא מתלבשים כמו הגויים, אין הכוונה שאם הגויים לובשים חולצה אז אנו נלך בלי, הכוונה היא שאסור ללבוש בגדים על מנת להדמות להם ולהראות כעובדים את הבלי דתם, אך ללבוש בגדים הדומים לבגדי הגויים - לא נאסר. יתכן ולא ראית תמונה של גוי עם כובע העשוי מזנב שועל וכד' אך כבר לימדו אותנו חכמנו ש"לא ראיתי" אינה ראייה. ואם אתה לא ראית, אחרים ראו. מכל מקום יש בידינו ציורים וחיתוכי עץ של דמויות יהודיות מאז ימי הביניים ועד היום - ובתקופות רבות, הם ממש לא התלבשו כמו שמתלבשים החסידים היום. אגב, גם ניגונים חסידיים רבים הם גיור של שירי עם רוסיים, ובדידי הוי עובדא, שארחנו פעם לשבת משפחת עולים שעלתה מרוסיה, שלא היה בביתם שום סימן דתי, ובסעודה שלישית שרנו שירים חסידיים והסבא של אותה משפחה, שהתארח גם הוא, הצטרף לשירה. וכשתמהנו מניין הוא מכיר את השירים - הוא הסביר שאלו מנגינות שהוא מכיר מזמן ילדותו, והוא שר אותם וגם תרגם אותם מרוסית (שירי עם רוסיים). אומנם כל זה אינו העיקר, וכל לבבות דורש ה', לא את הבגד שמכסה אותם.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il