שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • מיסים וחוקי המדינה

’’חשבות שכר" ע"פ ההלכה - המשך

undefined

כולל דיינות פסגות

ב שבט תש"ע
שאלה
ציטוט מדברי תשובת הרב אברהם זרביב מכולל דיינות פסגות: "...לכן אין כל איסור ללמוד דיני עבודה וכן ללכת לבית דין לעבודה ששם מתברר מה כתוב בחוק שהוא מנהג המדינה והוא תקף על פי תורתנו הקדושה כאמור לעי"ל "הכל כמנהג המדינה"..." אולם לפי מה שבדקתי דעה זו היא לא לכול הפוסקים (לדוג’ הרב וולדנברג) שסובר שמכיוון שבית דין לעבודה לא מגביל את עצמו רק לבירור הסכמי עבודה ולא מגדיר את עצמו כבוררות נטו אלא קורא לעצמו "בית דין" עם כל המשתמע - לכן דינו כערכאות, האם צדקתי או שאולי זו דעה שאין הלכה כמותה? ולדעת המחמירים בבית דין לעבודה מה תהא התשובה לשאלותיי מהפעם הקודמת? אשמח ליתר הרחבה אם לא קשה. יישר כוח גדול.
תשובה
בדיני עבודה בין עובד למעסיק הולכים אחר מנהג המדינה, שכך כתוב במשנה (בבא מציעא פ"ג.): "השוכר את הפועלים ואמר להם להשכים ולהעריב. מקום שנהגו שלא להשכים ושלא להעריב - אינו רשאי לכופן. מקום שנהגו לזון - יזון, לספק במתיקה - יספק, הכל כמנהג המדינה". וכן פסק השולחן ערוך (חו"מ של"א א'), וכן כתב בפשטות הציץ אליעזר (ח"ב כ"ג וח"ז מ"ח), וכן בפסקי דין רבניים והדבר פשוט. לכן אין כל איסור ללמוד דיני עבודה וכן ללכת לבית דין לעבודה ששם מתברר מה כתוב בחוק שהוא מנהג המדינה והוא תקף על פי תורתנו הקדושה כאמור לעי"ל "הכל כמנהג המדינה". (יש להעיר שללכת לערכאות רגילות, בזה יש איסור הילכתי כמו שכתב השולחן ערוך (חושן משפט סימן כ"ו) "אסור לדון בפני דייני עובדי כוכבים ובערכאות שלהם (פי' מושב קבוע לשריהם לדון בו), אפילו בדין שדנים בדיני ישראל, ואפילו נתרצו ב' בעלי דינים לדון בפניהם, אסור. וכל הבא לידון בפניהם, הרי זה רשע, וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת מרע"ה"). הרב אברהם זרביב
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il