שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • גזל ונזיקין

לקיחת שוקולד ללא רשות מהמפעל

undefined

כולל דיינות בית אל

כ"ה שבט תש"ע
שאלה
במהלך טיול במפעל של עלית, לאחר סיור במפעל, נלקחו כל האנשים שהיו בסיור לתוך חדר והורשו לאכול מהמוצרים שבפנים מכל הבא ביד, וכמה שרוצים. אך נאמר בפירוש שלא לקחת לכיסים מכיון שביציאה אנחנו מקבלים שי מהמפעל. (חשוב לציין שמדובר בזמן שבו אכלתי חלב נוכרי וכיום אני משתדל לא לאכול מחלב זה, וכל המוצרים שם (כמעט רובם) היו מחלב נוכרי). במהלך השהות בחדר דחפו לכיסים שלי מהמוצרים וגם אני לקחתי כמה, ולאחר היציאה מהחדר לקחו מספר אנשים מהדברים וחלק נישאר אצלי. אני יודע שהדבר אינו מוסרי ואף על פי שנאמר לנו שאפשר לאכול כמה שרוצים אבל לא לקחת כלום, בכל זאת נלקח. אני בעצמי משוכנע שהאחראים על הדבר יודעים שאנשים לוקחים ממתקים, שכן אין שם אף אחד בפנים ואין מצלמות שרואים מה אתה עושה, אבל בכל זאת נאמר שלא לקחת. ניסיתי לשלוח מייל לחברת שטראוס-עלית ולהגיד להם ולבקש סליחה אבל אין קול ואין עונה מהם. איך ניתן לכפר על המעשה הזה? האם זהו גזל גמור? האם קניית מוצרים של החברה יכפרו על זה? ומה הדין אם אני קונה מהמוצרים והם חלב נוכרי? גם ככה אני לא יאכל את זה. אשמח לתשובה שיכולה לעזור לי בלכסות על העוון הזה.
תשובה
אשריך שזכית לחזור ממעשיך ולחפש תקנה וכפרה. אכן לקיחת המוצרים מבית החרושת הינה גזל, וקניית מוצרים של החברה אינה נחשבת השבת גזל. עליך להשיב את הכסף לחברה, כגון, ע"י שליחת צ'ק אלא אם ימחלו לך. יתכן שפניות בדוא"ל אינן נענות תמיד, ולכן ניתן לשלוח מכתב או ליצור קשר טלפוני עם שירות הלקוחות של החברה, ולברר עימם מהי הכתובת למשלוח הצ'ק או לחילופין אם הם מוחלים על כך. הרחבה: יש לדון בשאלה, האם מספיק שהגוזל יודיע לנגזל שהגזילה בידו או שעל הגוזל מוטלת החובה לטרוח ולדאוג להשבתו. השו"ע (חו"מ סימן שסז סע' א) פסק שאין הגזלן חייב לרדוף אחר הבעלים להחזיר להם, אלא יהא בידו עד שיבואו, והוסיף הרמ"א שמכל מקום עליו ליידע אותם שגזל מהם. ובטעם הדבר נחלקו האחרונים. לדעת הסמ"ע (סק"ב) והנתיבות (סימן עו סק"י) מעיקר הדין היה חייב אלא שחכמים פטרו משום תקנת השבים, ולפיכך סובר הנתיבות שמכל מקום כדי לצאת ידי שמיים יש לשלם, ואילו לדעת הש"ך (סק"א-ב) פטור מעיקר הדין ואפילו לצאת ידי שמיים פטור. נמצא, שלדעת הש"ך פטור לגמרי ולדעת הנתיבות לצאת ידי שמיים חייב. אמנם עדיין יש לברר אם הפטור הוא דוקא כשגזלו כאן והנגזל הלך למקום אחר או אפילו כשהנגזל נשאר באותו מקום והגזלן הלך למקום אחר, כפי שאירע במקרה שלנו. והנה הש"ך (סי' שפו,סק"ח) כתב שמכיוון שמחוייב הגזלן בהשבה אינו יוצא עד שמחזירה למקום שנטלה משם, ולכאורה דבריו סותרים לדברי השו"ע שראינו. ערוך השולחן (שסז,א) מיישב שדוקא כשגזלו כאן והנגזל הלך למקום אחר פטור אבל אם גזלו במקום האחר שהנגזל גם עתה שם מחוייב להוליך לו למקום שגזלו (וכך חילק גם בפתחי חושן הל' גניבה פרק ד הערה יא). לעומת זאת, הנתיבות (סימן רלב,סק"י) סובר שמשום תקנת השבים פטרו אפילו בהוליכו הגזלן למקום אחר. נמצא, שלדעת הש"ך במקרה שלנו יש חובה להשיב את המוצרים או הכסף למפעל, משום שמשם נלקחו והמפעל עדיין שם, ואילו לדעת הנתיבות פטור משום תקנת השבים, אך גם לדעתו כדי לצאת ידי שמיים חייב. מכיוון שזהו ספק דאורייתא בקיום מצוות השבת גזילה, צריך לנהוג כדברי הש"ך ועל הגוזל מוטלת החובה לטרוח ולהשיב למפעל, ובפרט שברצונך לכפר על מעשיך, וגם לדעת הנתיבות חייב על כל פנים כדי לצאת ידי שמיים. שנזכה כולנו להתחזק בנקיות כפינו ולהיות נקיים מה' ומאדם. הרב יאיר וסרטיל
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il