שאל את הרב

  • הלכה
  • ברכה אחרונה

שו"ע קצז’ ועוד סימנים

undefined

הרב בנימין במברגר

י אב תש"ע
שאלה
התקשיתי בסעיף א’ בסימן קצז. לכאורה זה נראה נורא פשוט אבל לא הכל כתוב בשולחן ערוך. אז הסתכלתי במפרשים ורק התבלבלתי (המפרשים לדוגמא: רא"ש, רי"ף, רש"י בגמרא וברי"ף, מרדכי, שלטי גיבורים במרדכי ורבנו יונה). אז כמובן אתה לא צריך לעיין בכולם. אני רק רוצה הלכה פסוקה (כי מכל אחד משמע משהו אחר). 1) האם זה דווקא כשרגילים לאכול אחרי הסעודה, ואם כן, האם צריך דווקא המאכל שרגילים או אפשר מאכל אחר? 2) האם זה דווקא שהביאו להם בפועל לאכול ואכלו או שאם היו מביאים להם היו מסכימים לאכול אך בפועל לא הביאו להם ולא אכלו? 3) כזכור, שניים לא חייבים בזימון וגם לא רשאים בזימון (שו"ע,קצג,א’), אז כיצד השלישי יכול להגיע אחרי שאמרו הב לן ונברך? (כלומר כיצד הם מזמנים). 4) כיצד יכול לחול עליהם חיוב זימון מיד כשיצטרף אליהם, הרי צריך שיגמרו ביחד כדי שיתחייבו (אלא אם כן נתחברו מתחילה, כמבואר בסימן קצג סעיפים ב וד’)? 5) האם יכולים לזמן איתו מיד כשיגמרו את הקינוח שלהם? מצד אחד לא בטוח שאכל כזית ואז אי אפשר לזמן עליו (כי לפי הרמב"ם מספיק שאכלו/שהיו מוכנים לאכול [הספק של שאלה 2] כלשהו, ולא בטוח שהספיק עוד לאכול יותר מדי), ומצד שני, לא נאה שיחכו לו עד שיגמור סעודתו או לפחות עד שיאכל כזית. ואם לא חייבים לזמן איתו (כמו במקרה רגיל של סעיף ב בסימן קצג, עיין במשנה ברורה), אז למה נכתב בסעיפנו שחייבים לצרף אותו? אני מקווה שעד עכשיו הסברתי את עצמי טוב. וזה שאלות מסימנים אחרים: 6) שניים אכלו פת ואחד כזית ירק/רביעית משקה. אם ברך אותו שאכל ירק/משקה, האם יוכל להצטרף לזימון כאשר השניים לא ברכו עדיין (כמבואר בסימן קצד סעיף א)? 7) סימן קצד,ג: המשנה ברורה כותב שם רק דין ליחיד. האם שלושה שאכלו כדי שביעה ולא יודעים את כל שלושת הברכות, ברור שיברך מי שיודע, אך האם השלושה יצטרכו לזמן על ברכות אלו? 8) האם יחיד צריך לברך אם יודע רק הטוב והמטיב (בזמן שאכל כדי שביעה, שחיובו מדאורייתא), ומה לעניין שלושה לזימון?
תשובה
1. כל עוד השניים האלו יכולים לאכול ואם היו מביאים להם דבר טעים (אף אם אינו נמצא) היו ממשיכים לאכול, הרי שלא סיימו את ארוחתם והוא מצטרף לזימון. 2. גם אם לא הביאו להם בפועל הם יכולים לזמן. 3. אין הכוונה שהם מזמנים. הכוונה שהם אומרים לעצמם או אחד לשני "בוא ונברך". לא דווקא לשון זימון אלא גם בלשון שלנו. 4. מדובר כשהוא נקבע איתם בשולחן. כמו בסימן קצג, ב. 5. אם אכל רק כזית רשאים לזמן איתו אבל אם סיים סעודתו חייבים לזמן איתו. ולכתחילה ראוי שיזמנו איתו. (משנה ברורה קצג, יט ושער הציון יז) 6. לא (משנה ברורה קצז, ט) 7. אם אחד יודע את כל הברכות, וודאי שיזמן. ונראה שגם אם שבע וברכתו מדאורייתא ויודעים רק חלק מהברכות יזמנו ובתנאי שיודע את ברכת הזן כולה. 8. הטוב והמטיב, שהיא מדרבנן, אין לברך לבדה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il