שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • חינוך ילדים

חינוך לברכות בסדר הבוקר

undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

כ"ז תשרי תשע"א
שאלה
בילדותי לא חונכתי לומר ברכות השחר, מודה אני ונטילת ידיים (וכן לגבי ברכות נוספות במהלך היום). עם השנים הצלחתי להרגיל עצמי לכך, למרות שלעיתים אני שוכחת ונוטלת ידיים לאחר ההתארגנות וכן מברכת בשלב מאוחר יותר של היום. חשוב לי מאוד כי ילדיי יתרגלו לכך מגיל צעיר ולא יצטרכו, כמוני בהיותי בוגרת, להתאמץ ולזכור זאת והרגלים אלה יהיו להם כטבע שני. 1. כיצד עליי להרגיל את ילדיי ומאיזה גיל- ליטול ידיים, לברך ברכות השחר, לומר מודה אני? 2. האם מלמדים קודם לומר מספר ברכות, והאם ישנן חשובות יותר? 3. האם עם הגיל מרגילים לומר את כל הברכות? 4. וכן ק"ש על המיטה - בתי בת ה-3.5 לא תמיד רוצה לומר (היא יודעת בעל פה) ואיני יודעת האם לחייב. לרוב אני אומרת עבורה והיא שומעת, כשהיא לא רוצה. אשמח להכוונה בעניין הבוקר ובכלל בהרגלים לברכות- האם צריך להרגיל מגיל צעיר לברכה לפני ואחרי, האם רק לברכה לפני (על כך אנחנו יותר מקפידים)?
תשובה
החינוך העיקרי הוא בדוגמה האישית. הילד לומד ממראה עיניו ורוצה להידמות להורים, על כן עיקר החינוך הוא ההשתדלות של ההורים לעבוד את ד' כראוי. כל ילד מתפתח בקצב משלו וצריך להדריך אותו לפי התפתחותו. כל דבר לחנך כאשר הילד כבר בשל ורוצה לעשות ולומר. מוטב לאחר מעט מאשר להקדים לפני הזמן. את הבת לא צריך לחייב לומר ק"ש על המיטה אלא לומר ק"ש כאשר משכיבים אותה ואם היא רוצה לומר יחד תאמר ואם לא היא תשמע.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il